השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשת מקץ, שמובילה אותנו לקראת היציאה לגלות הראשונה, גלות מצרים.
היו צריכות לעבור 210 שנים עד לגאולתנו מאותה הגלות ביציאת מצרים.
במקביל, מחר בערב יחל חג החנוכה, שמהווה נקודת שיא בגאולה מהגלות השנייה, גלות בבל, גאולה שהחלה בהצהרת כורש, אבל הגיעה לשיאה בעקבות ניצחון יהודה המכבי ובית חשמונאי, וכפי שמסכם זאת הרמב”ם, ואני מצטט:
“בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים עד החורבן השני”. סוף ציטוט.
אדוני היו”ר, המילה תפוצות מטעה קצת.
יש לי תחושה שלא לחינם פסקו אצלנו מלהשתמש במונח ‘גלות’.
אולי כי הוא נושא משמעות שלילית, ואנחנו חוששים מלהישמע ביקורתיים או בעלי עמדה כלפי אחינו שבחרו להישאר בכל אותן ארצות.
אבל זו אכן מציאות שלילית. היא לא בריאה.
‘מפני חטאינו גלינו מארצנו’.
כפי שמסביר רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי במשל הכרם, שכפי שהכרם מצליח דווקא כאשר הוא נטוע בהר שהכי מתאים לו מבחינת כל התנאים הסביבתיים, כך עם ישראל יכול להגיע למימוש ייעודו הרוחני דווקא בארץ ישראל.
וכך כותב המהר”ל מפראג בספרו נצח ישראל:
“אין ספק כי הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר, שהשם יתברך סידר כל אומה במקומה הראוי לה, וסידר את ישראל במקום הראוי להם, שהוא ארץ ישראל. והגלות מן מקומם הוא שינוי ויציאה לגמרי. וכל הדברים כאשר הם יוצאים ממקום הטבעי, והם חוץ למקומם, אין להם עמידה במקום הבלתי טבעי להם, רק הם חוזרים למקומם הטבעי.
כי אם היו נשארים במקומם הבלתי טבעי להם, היה הבלתי טבעי נעשה טבעי, ודבר זה אי אפשר שיהיה הבלתי טבעי נעשה טבעי”.
הגלות היא לא רק המקום הבלתי טבעי לעם ישראל, אלא כפי שמתאר הנביא יחזקאל בחזון העצמות היבשות את הגלות כבית קברות ענק, בקעה מלאה עצמות, שממנה הקב”ה גואל ומחייה אותנו.
הגלות היא מציאות זמנית, שהתקיימה אמנם קרוב לאלפיים שנה, אבל באה לסיומה.
הטיות שונות של השורש של תפוצות אכן מופיע בתנ”ך, אבל בהקשר של הפצה ברחבי העולם. כזו שבסופו של דבר תתקבץ חזרה לארץ ישראל.
אני לא שופט אף אחד לגבי החלטתו להישאר בגלות. כל אחד וההתמודדויות והקשיים שלו,
עלינו לעסוק בהסברה ובחיזוק התודעה על מעלת הארץ, מעלת ארצנו הטובה.
מדינת ישראל צריכה כמובן לחזק את הקשר עם הקהילות השונות שבגלות ולסייע להן,
אבל הגיע הזמן שנחזור אל מושגי היסוד שהיו פשוטות ומקובלות בעם ישראל לכל אורך הגלויות, לכל אורך הדורות, גם במהלך הגלות וגם בתהליך שיבת ציון, התנועה הציונית והקמת המדינה.
אתמול התפרסם סקר גאלופ על המדינות המאושרות בעולם, מאושרות בא’, לאנשים מתחת לגיל 30, וישראל במקום השני, למרות כל מה שעברנו השנה.
מקומם של כל היהודים הוא בארץ ישראל.
ולאחינו שבגלות אנו קוראים: שובו הביתה.
פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות.
וכמאמר הנביא:
“וְשָׁב ד’ אֱלֹקיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ד’ אֱלֹקיךָ שָׁמָּה.
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ד’ אֱלֹקיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
וֶהֱבִיאֲךָ ד’ אֱלֹקיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ”.
