אין מדינה – יש תאגיד
אדוני היו”ר, כנסת נכבדה.
מאז תחילת המלחמה אני משתדל מאוד לא לעסוק בביקורות ובדברים שיחלישו את החוסן הלאומי שכל כך נצרך בשעת מלחמה.
אבל יש דברים שלמולם אי אפשר לשתוק.
במדינת ישראל ישנו תאגיד שידור ציבורי.
התאגיד הוא אמנם גוף עצמאי מבחינת התכנים שמשודרים בו, אך כשמו כן הוא – תאגיד ציבורי, שממומן מתקציבה של מדינת ישראל.
בשבוע האחרון משודרת בתאגיד סידרה חדשה, כך שמה – ‘באין מדינה – יש אזרחים’.
הסידרה, כפי שמופיע בפתיחתה, עוסקת באזרחים שממלאים את החלל שהותירה מדינה לא מתפקדת מאז פרוץ המלחמה.
על ההתנדבות של כל האזרחים אין מילים וכולנו מלאי הערכה וההערצה, אבל במה בעצם עוסקת הסידרה? ביצירת תודעה שמדינת ישראל אינה קיימת.
גם נסראללה טען כך כשהשווה את המדינה לקורי עכביש.
פשוט לא להאמין.
יש כאן נזק בלתי נתפס, הרס התודעה הלאומית בזמן מלחמה. חיזוק האויב בשדר החלטי שהמדינה שמולם לא מתפקדת ואף מתפרקת.
ואני שואל אתכם ברצינות – זה מה שאנחנו צריכים עכשיו? להכניס לתודעה שאין מדינה?
אדוני היו”ר,
תקציב תאגיד השידור הציבורי לשנים 23′-24′ עמד על הרבה למעלה ממיליארד שקל מתוך תקציב המדינה.
אני מציע להחיל על התאגיד את המאמר “נאה משדר, נאה מקיים”. כלומר, באין מדינה … יש אזרחים, ואם כן, יתכבדו נא האזרחים להיכנס תחת המדינה גם בהקשר של תקציב התאגיד, שהרי לשיטתם אין מדינה, ותקציב התאגיד יופנה כולו למאמץ המלחמתי עד לסיום המלחמה, בדיוק כפי שאני הפניתי את משאבי הרשות לזהות לאומית יהודית שתחת אחריותי למאמץ המלחמתי עד לסיום המלחמה.
לאחר המלחמה נוכל לבחון מחדש האם בכלל יש צורך בגוף הזה, שהרייטינג של מהדורת החדשות שלו הוא באופן עקבי הנמוך ביותר מבין ערוצי הטלוויזיה.
אולי הגיע הזמן שאנשי התאגיד, יפנימו מי היד שמאכילה אותם, ושהם אמורים לשרת את האינטרס של הציבור הישראלי, ולא של אג’נדות כאלה או אחרות.
