בעוד זמן קצר נצא משנת תשפ”ד.
מצד אחד, שנה שהכילה כל כך הרבה כאב, צער וקושי, ומצד שני, שנה שהתגלו בה כל כך הרבה גבורה, אמונה, אחווה ומסירות נפש.
נבוא בשערי שנת תשפ”ה, כשמילות הפיוט ‘אחות קטנה’, שנהגו בקהילות רבות לפתוח בו את השנה החדשה, כל כך רלוונטיות: שנה שבה ראינו ‘זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ’, שנה שבה ‘כַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ, לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ’, אבל שנה שבה גם נענו בקשותינו: ‘הָקֵם מִשִּׁפְלוּת לְרֹאשׁ מַמְלֶכֶת … וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר, לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלוֹתֶיהָ’.
בשבת הצמודה לראש השנה נקרא בפרשת האזינו על נקמת ד’ את דם עבדיו ועל הנקם שישיב לצריו, ובהפטרה, בשירתו של דוד המלך, על המלחמה,ההכרעה והניצחון מכוחו של בעל המלחמות ומצמיח הישועות.
ובכל צרותינו, קשיינו, אתגרינו ומלחמותינו, אנו זוכרים כל הזמן את הייעד הגדול שאליו אנו כוספים ועליו אנו מתפללים בתפילות ראש השנה: ‘וּבְכֵן תֵּן כָּבוד ד’ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טובָה לְדורְשֶׁיךָ, וּפִּתְחון פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂון לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ וְעולָתָהּ תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בֶּעָשָׁן כְּעָשָׁן תִּכְלֶה כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ”.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכם ולכל בית ישראל
אבי מעוז