כאשר אנחנו נפגשים עם זכר השואה והגבורה, עם “הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ד’ ” (כלשונה של פרשתנו, פרשת שמיני), אנחנו נפגשים בעצם עם מהותו וייעודו של עם ישראל, זה שכנגדו קמו צוררי ישראל מאז ומעולם והצורר הנאצי בפרט.
הצורר ימ”ש אמר ששני מומים הטילה היהדות בבני האדם: בגוף על ידי ברית המילה ובנפש על ידי המצפון.
בחוש הרשע התהומי שלו הוא זיהה שעם ישראל מבקש ועומד לגאול את האנושות כולה ולהנחיל לה על ידי דעת אלוקים והאמונה באלוקי ישראל, את טהרת המוסר, היושר ובקשת הטוב, ואת השחרור מהשיעבוד ליצרים ולתאוות, כי, כדברי מרן הרב קוק זצ”ל (אורות ישראל), ישנה טינא בלב כנגד מי שמעורר ומושך למחויבות “שאינה נותנת לנפש הברברית להתפשט בכל מאוייה”.
כפי שכתב ד”‘ר עזריאל קרליבך ב’ספר החורבן’:
“הם לא הרגו אותם מפני שהיו חלשים מהם, אלא מפני שהיו טובים מהם.
הם התפרצו לחדרי הבתים האלה מפני שהרגישו שבפינות האפלות ההן, בכל הדוחק ובכל החלאה, מקננת ירושת דורי דורות של כיסופים לחיים טהורים של יראת חטא. של ביטול כל ממלכות הארץ מפני מלכות שמים.
הם שיברו את רהיטי הבית, מפני שאפילו בביתו של האחרון שבישראל עמד שולחן, שיהודי כשר בסעודתו הצנועה העלה אותו לדרגת מזבח.
הם התעללו ביונקים אילמים, מפני שכבר ממבטו של ילד יהודי בן יומו מבריקה תביעת הצדק ומסנוורת עיני רשעים.
הם התפרצו לעליית הגג, מקום שם ישבו תינוקות של בית רבן ועסקו בתורה בקול חנוק, מפני שכל עוד זה נישמע בעולם אין השטן יכול לישון במנוחה”.
וכך כותב מו”ר הרב טאו שליט”א (לאמונת עתנו, יא) על יסודה של שנאת ישראל:
“סיבות שונות יש לשנאת ישראל בעולם,אך סיבת הסיבות היא ייעודם ותפקידם ליחד כל הברואים שייעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם. העמים אינם חפצים בהשתעבדות זו לרצון ד’. חשים הם בקרבם פנימה, אף בלא יכולת להגדיר ולבטא את הדבר, שעם ישראל שואף למהפכה שתשנה את פני התרבות העולמית והחברה האנושית וכל סדרי העולם, מיסודם ומשרשם, ותבנה אותם על יסודות איתנים של דעת ד’, בכשרות ובקדושה, בצניעות ובטהרה, “אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד’ “, ואין הם חפצים בשינוי זה … שונאים הם את האומה הישראלית הבאה לייסד עולם חדש המושתת על אהבת הטוב המוחלט, הטוב האלוקי”.
על כן נזקוף את קומתנו ונדע איזה מטען גדול אנו נושאים ולאיזה ייעוד נפלא אנו מיועדים, בדרכנו הארוכה לגילוי שכינה בעולם, כמו אז במדבר בהקמת המשכן, כמתואר בפרשת השבוע, פרשת שמיני: ” וַיֵּרָא כְבוֹד ד’ אֶל כָּל הָעָם”.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז