טענתו של קרח בפרשת השבוע נשמעת הגיונית ואמיתית: “כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ד’ “. עם ישראל הוא אכן עם קדוש, וד’ אכן שוכן בקרבנו מאז ועד היום, גם במצבים היותר קשים ובירידות היותר עמוקות.
אבל קרח טעה והטעה, כי כדי שהקדושה הזאת תתגלה בפועל בחיי הפרט ובחיי האומה יש צורך בלקיחת אחריות, במאמץ ובעבודה רוחנית ומעשית כדי לממש את הציווי שהוא גם הבטחה: “קדושים תהיו”.
תפקידנו כשליחי ציבור לפעול שאותה קדושה, שהיא הזהות האמיתית שלנו כעם, תופיע במערכות הציבוריות ובפרהסיא של מדינת ישראל.
זה נכון לגבי תיקון רפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת, שלצערי הרב, רק כעת, לפני פיזור הכנסת נזכרה הממשלה לנסות לתקן. מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.
זה נכון לגבי המאבק על קדושת המחנה בצה”ל, נושא שיש לו קשר והשפעה על יכולתנו להילחם ולנצח את אויבינו, כפי שהתורה מעידה על כך, ועל יכולתם של חיילים דתיים וחרדים להתגייס ולשרת.
וזה נכון לגבי כל תחום שקשור לזהותה היהודית של המדינה ולמאבק על דמותה.
רבים הם הצעדים והפעולות בתחום זה שהיו אמורים להינקט במהלך כהונתה של הממשלה הנוכחית, ולצערנו זה לא קרה.
אבל גם כשהגאולה מתקדמת קמעא קמעא אנחנו כמובן לא מתייאשים, ובע”ה לאחר הבחירות הקרובות, כאשר מפלגת נעם תגדיל את כוחה, נגביר עוד את מאמצינו לחזק את זהותה היהודית של מדינתנו האהובה ולעצור את כל אותן ההשפעות הזרות והנוכריות שמבקשות לפגוע באותה זהות.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז
