פרשת מטות-מסעי

המלחמה הנמשכת היא לא רק מלחמת מצווה על החיים שלנו כנגד מי שמבקשים להשמיד יהודים באשר הם.
היא לא פחות מכך מלחמת מצווה על הריבונות שלנו כעם בארצו.
ריבונות בעוטף עזה ובע”ה גם בחבל עזה.
ריבונות בגבול הצפון.
ריבונות ביהודה ושומרון.
בתקופה האחרונה גם בשדה הפוליטי מתגברת התביעה לריבונות – בהצעת החוק שהגשתי, בכנסים, בשדולות ובהצהרות.
השאיפה לריבונות איננה באה רק כשאיפה לאומית טבעית של כל אומה, אלא היא שאיפה לממש את המצווה הגדולה, ששקולה כנגד כל המצוות, מצוות ירושת הארץ והישיבה בה, שעליה נקרא בפרשת השבוע, פרשת מטות-מסעי: “וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ”. וכדברי אביהם של ישראל הרמב”ן: “שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו, לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה”, ובמיוחד בתור אומה, וכדברי שו”ת ישועות מלכו: “עיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה, כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש ארץ ישראל תחת ירושתנו”.
שבת שלום, חודש טוב ובשורות טובות
אבי מעוז