טור דעה של חה”כ אבי מעוז באתר ערוץ 14:
בבחירות האחרונות העם הכריע באופן מובהק כנגד מדיניות ממשלת בנט-לפיד, זו שניסתה להוביל את מדינת ישראל להפוך להיות מדינת כל אזרחיה, אבל הממשלה, שקיבלה מנדט ברור מהעם, לא מצליחה להכריע .
רוב העם ואפילו השמאל ציפו שהממשלה שתקום תכריע בצורה ברורה בעד מדינה יהודית והממשלה לא מצליחה להכריע.
קו ישיר חורז את כל אותם תחומים שממשלת ישראל לא מצליחה להכריע בהם.
כאשר הממשלה קמה, הוצהר על כך שהיא תתקן את נזקי הממשלה הקודמת, שהובילה את ישראל בכיוון של הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, בין היתר באופן של חיזוק הזהות היהודית של המדינה. למשל, הייתה הסכמה בין מרכיבי הקואליציה השונים על ביטול סעיף הנכד שבחוק השבות, כך שיופחת הזרם של כניסת גויים לישראל.
אבל לממשלה הצטרפו לאחרונה אנשי הימין הממלכתי (תקוה חדשה) שהטילו וטו, והממשלה אינה מכריעה את המאבק בין אסכולת המדינה היהודית לבין אסכולת מדינת כל אזרחיה.
שיתוף הפעולה ארוך השנים של הממשלה והמערכות הציבוריות עם קרנות שמאל זרות, כמו קרן וקסנר ומכון מנדל לא נפסק, ואף נוצרו שיתופי פעולה חדשים.
מתוך כך, עומק הבעיה של הדיפ-סטייט לא נפתר, וגם בעתיד הנראה לעין מי שיאיישו את הפקידות הבכירה והבינונית במערכות הציבוריות השונות, כולל גופי הביטחון של מדינת ישראל, יהיו מי שעברו את שטיפת המוח הפרוגרסיבית, שמבטיחה את נאמנותם הערכית לשמאל.
עיין ערך הרמטכ”ל והעימות המתוקשר שלו מול הממשלה. גם את הדבר הפשוט שהצעתי מזמן, שההכשרות של מערכת הפקידות תהיינה באחריות בלעדית של מדינת ישראל, תוך הקמת מערכת הכשרות כחול לבן שמבוססת על היהדות, הציונות, המסורת והמורשת, לא מצליחים לבצע.
מערכת החינוך ממשיכה להיות שבויה בידי מערכת הפקידות (הדיפ-סטייט), במימון מאסיבי של מדינות זרות וקרנות שמאל זרות. ההורים ממודרים מהתכנים, ובוודאי שאין להם שום יכולת השפעה על החינוך של ילדיהם בתוך הכיתות. את מערכת השקיפות שיזמתי הצליחו גורמים שונים לתקוע, ובמקביל אין הכרעה לטובת חינוך יותר יהודי, יותר ציוני, יותר מסורתי ומבוסס כולו על התפיסה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה.
כבר עשרים ושניים חודשים אנחנו מקיזים את דמנו בעזה. היכינו את החמאס מכות חזקות, אולם לא הכרענו אותו. לעומת לבנון ואיראן, שם פעלנו בעוצמה, בתחכום וביצירתיות, בעזה זה לא הולך.
יש כמה וכמה סיבות לחוסר ההצלחה לנצח את החמאס לעת עתה, אבל מעל כולן מרחף חוסר היכולת של הממשלה לממש את מטרות המלחמה. לוחמי צה”ל הגיבורים, המילואימניקים ומשפחותיהם, הפצועים ומשפחותיהם והמשפחות השכולות, הינם גיבורים ומבקשים הכרעה, והממשלה, אחרי שהחליפה רמטכ”ל, עדיין לא שם. במקום הכרעה קיבלנו מינוי רמטכ”ל לעומתי לממשלה.
למרות הרוב המובהק של הממשלה, ולמרות מה שעברנו בשמחת תורה תשפ”ד והתעוררות הרוח היהודית הלאומית שהתגלתה מאז בקרב העם, הממשלה לא מצליחה להכריע בתחומים משמעותיים, שם נדרשת עמידה איתנה, נחישות גדולה והיצמדות לעיקרון המנחה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ואיננה מדינת כל אזרחיה, אל מול לחצים כבדים של השמאל הישראלי ושותפיו מאירופה וממדינות אחרות.
הגיע הזמן לגלות גבורה יהודית.
הגיע הזמן להכריע.
