פרשת ויגש

נאום של חה”כ אבי מעוז:
לפי הפרסומים בתקשורת בחודשים האחרונים, עוד ועוד בעלי מסעדות ברחבי הארץ, כולל בגוש דן, וכולל מסעדות יוקרה שבמשך עשרות שנים הגישו טרפות ושקצים רחמנא ליצלן, החליטו להפוך את המסעדות שלהם לכשרות.
הסיבה מאוד פשוטה.
הציבור הרחב מצביע ברגליים ובצלחת, ושבעים אחוז מהעם היושב בציון מקפידים על כשרות ברמה זו או אחרת.
דווקא מתוך הטראומה של מה שעוללו לנו אויבינו בשמחת תורה תשפ”ד, שבאו להשמידנו רק כי אנו יהודים, ללא קשר לדעותינו ולעמדותינו הפוליטיות,
עם ישראל הולך ושב אל עצמו.
הנשמה שלו מתפרצת, וכך גם הזהות שלו.
הוא הולך ומתחבר לזהותו היהודית, מבלי שאף אחד כפה עליו את זה.
וממילא יש יותר דרישה לאוכל כשר.
זה מה שיקרה גם עם מערכת המשפט.
כל מערכת משפט, בתנאי שהיא מחויבת לחוקים וסדרים מוסכמים, היא תנאי הכרחי לקיומם של חברה ושל סדר חברתי.
בדיקטטורה אין צורך הכרחי במערכת משפט מסודרת, כי יש דיקטטור, שהוא אחראי לסדר החברתי.
היום לצערנו, חבורת המשפטנים, בבית המשפט העליון ובמשרד המשפטים, שמנהלת את חיינו, מתנהלת כדיקטטורה משפטית ואינה מחויבת לשום חוקים וסדרים מוסכמים.
בכל יום החבורה הזאת ממציאה סברות אחרות, נימוקים שונים ופרשנויות מגוונות, והכל לפי נטיות הלב הפוליטיות ובהתאם לאג’נדה הפרוגרסיבית ולצורך הפוליטי.
המצב האבסורדי האנטי דמוקרטי הזה, שהורס את הסדרים החברתיים והשלטוניים הבסיסיים במדינה, הוא בעצמו הופך ויוסיף ויהפוך את מערכת המשפט הישראלית לחוכא ואיטלולא.
העובדה שהתקשורת, שמתנהלת כגוש מונוליטי כמעט אחיד, מהללת את המהלכים שמובילים ראשי מערכת המשפט, זה עצמו מוביל לערעור הסדר החברתי, וזה מה שיוביל שבעים אחוז מהעם לבקש את המשפט הכשר, את משפט האמת של תורת ישראל.
כלומר, ככל שהתקשורת תמשיך לדווח ברצינות תהומית על ה’חוכא ואיטלולא’ של פסיקות הבג”ץ ועל ה’חוות דעת’ המוטות פוליטית של חבורת המשפטנים בראשות היועמ”שית, כך התקשורת והמשפטנים מסייעים בפועל להתערערות מערכת המשפט והחלפתה בקרוב בע”ה במערכת משפט יהודית.
אנא מכם, משפטנים ותקשורת, המשיכו כך.

ראיון מקיף ונוקב של חה”כ אבי מעוז על שלל נושאים באתר JDN

חה”כ אבי מעוז דיבר בבנייני האומה בכנס של בתי הספר לבנות

נאומו של חה”כ אבי מעוז על היחס לגיוס חרדים:
משל למה הדבר דומה.
בבית אחד דרו יחדיו בעלת הבית והחתול.
לא בכל התחומים הם הסתדרו וראו את הדברים עין בעין.
אבל בדבר אחד הם שיתפו פעולה בצורה נפלאה.
במרדף אחרי עכברים.
החתול סייע להורדת כמות העכברים בבית, וכשבעלת הבית הצליחה ללכוד את המכרסמים, היא הגישה אותם לחתול כארוחת צהריים.
אמנם המוטיבציות היו שונות, כי בעלת הבית באמת רצתה לפתור את הבעיה, והחתול דווקא חשש מאוד ממצב שבו לא יהיו כבר עכברים, אבל בינתיים, כל עוד האינטרסים התלכדו למרדף משותף, הם הצליחו להסתדר יחד.
עד שיום אחד כבר לא נותרו עכברים, ובעלת הבית גילתה לתדהמתה, שמי שחשבה אותו לבן בריתה, מנסה למצוא דרכים לחדש את מכת העכברים בבית או לחילופין מכלה את רעבונו ותאוותו בעוגות הגבינה שלה.
עד כאן המשל.
אדוני היו”ר,
יש כל מיני מוטיבציות במסגרת קמפיין גיוס החרדים והשחרתם.
יש מי שבתמימותם ובטוהר כוונותיהם באמת דואגים לעומס על המילואימניקים ולכך שעוד חלקים בעם יהיו שותפים במשימת המלחמה.
יש כאלו שאימצו את נושא הגיוס לקמפיין פוליטי בתוך המפלגה והמגזר שלהם, ועכשיו נרתעים מחשש שהממשלה תיפול.
ויש אחרים, שעומס המילואים והשותפות במלחמה מעניינים אותם כשלג דאשתקד.
הם, וממש לא בתמימות, מתקיימים מבחינה פוליטית וציבורית על אדי הדלק של המרדף כנגד החרדים.
הם משתמשים בנושא הרגיש של המלחמה והשוויון בנטל כדי לקדם אג’נדות כמו הפלת הימין מהשלטון והפיכת מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה.
אין להם שום כוונה להגיע למצב שבאמת יתגייסו המוני חרדים ואז האווירה התרבותית בצבא והרוח המובילה אותו עוד ישתנו חלילה לכיוון יותר יהודי.
אני מאלו, אדוני היו”ר, שמאמינים ששירות בצבא הוא מצווה גדולה.
אבל שינוי תרבותי כל כך עמוק בציבור החרדי לא יתרחש לעולם בכפייה, אלא רק בהסכמה.
אם רוצים באמת להוביל שינוי מדורג, שינוי אבולוציוני ולא רבולוציוני, אז הוא צריך להתבסס על הקמת עוד מסגרות צבאיות שיותאמו לציבור החרדי, אבל באופן שיובטח, שבניגוד למה שקרה בעבר, הם לא ישמשו ככור היתוך של השפעה תרבותית, וזאת על ידי עיגון תנאיהם בפקודות מטכ”ל, כך ששופטי בג”ץ והיוהל”ם לא יוכלו להתערב במה שנעשה שם.
זה הכיוון למי שבאמת מחפש תיקון.
לא לחתולים.

ראיון של חה”כ אבי מעוז בערוץ 14

תגובת חה”כ אבי מעוז ליחס של שני נשיאים למצעד הגאווה

ראיון של חה”כ אבי מעוז בערוץ 7