בפרשת השבוע שנקרא השבת, פרשת תולדות, מסופר על יצחק אבינו שהתגורר בגרר בארץ פלשתים.
לאחר שהוא ונכסיו מתברכים מאת ד’ באופן משמעותי, מקנאים בו הפלשתים, ומשלחים אותו מארצם.
כבר אז אנשים שקינאו במי שמצליח ומתברך העדיפו לפגוע בו ולהרחיק אותו, במקום להישאר בקרבתו ולהתברך ממנו.
בהמשך הפרשה מגיעים אל יצחק אבימלך מלך פלשתים ואנשיו, ומבקשים לכרות איתו ברית, לאחר שראו שד’ עימו והוא מבורך.
כותב על כך הנצי”ב מוולוז’ין בפירושו העמק דבר, שהם ביקשו לפייסו על עצם שילוחו מאיתם, ואני מצטט:
“אף על גב שהיה עוול ומעשה לרעה, הלא הרעה הגיעה אלינו יותר ממה שנגע בך”, כך הם אומרים לו, “שהרי אתה עתה ברוך ד׳. והמה אינם כן, והרי ידוע שעשיר בכרך כשם שמגיע לו טובה באמצעות אנשי העיר כך מגיע להם הרבה טובות על ידי עסקיו, ובשלחם אותו נגרעה הטובה הלז אך מהם ולא ממנו באשר הוא ברוך ד׳.
וכל הדברים הללו אות ורמז לישראל בעת הגלות. כאשר יגרשום מאיזה מקום יבינו וישכילו אחר כך שהרעו לעצמם” אותם אלו שיגרשו אותם, “יותר ממה שהרעו לכלל ישראל המושגחים לטובה מן ד׳ “. סוף ציטוט.
הקהילות היהודיות המפוארות בארצות ערב ובאיראן נעלמו כמעט לחלוטין, בעקבות היחס האנטישמי המוסלמי שהחמיר מאוד לאורך שנות שיבת ציון ובעקבות החלטת האו”ם והקמת המדינה.
חלק מהיהודים גורשו ואחרים אולצו בדרכים כאלה ואחרות לעזוב את הארצות בהן התקיימו הקהילות במשך שנות הגלות הארוכות.
מאחוריהם הם נאלצו להשאיר רכוש רב, שנאמד בעשרות ובמאות מיליארדי דולרים, שנשדד ונבזז.
האם הגירוש ההמוני הזה הביא איזושהי ברכה לארצות הללו?
בוודאי שלא.
בדיוק כמו בספרד שלאחר גירוש היהודים, הם רק איבדו אוכלוסייה איכותית מבחינה אנושית, מוסרית והשכלתית..
בדומה לכך כתב עיתונאי ספרדי בשם סבסטיאן רודריגז לפני כמה שנים, ואני מצטט:
“כל החיים האירופיים מתו באושוויץ.
הלכתי ברחוב בברצלונה ולפתע גיליתי אמת מחרידה – אירופה מתה באושוויץ.
הרגנו שישה מיליון יהודים והחלפנו אותם בעשרים מיליון מוסלמים.
באושוויץ שרפנו תרבות, מחשבה, יצירתיות, כישרון.
הרסנו את העם הנבחר, באמת נבחר, כי הם הולידו אנשים גדולים ונפלאים, אשר שינו את העולם.
תרומתם של אנשים אלה מורגשת בכל תחומי החיים: מדע, אומנות, מסחר בינלאומי וכו’.
ומעל לכל – הם מצפונו של העולם. אלה האנשים ששרפנו.
ותחת העמדת פנים של סובלנות, ומכיוון שרצינו להוכיח לעצמנו שנרפאנו ממחלת הגזענות, פתחנו שערינו לכמה מיליון מוסלמים, אשר הביאו עלינו קיצוניות דתית ואי-סובלנות.
הם הפכו את הערים הספרדיות היפהפיות שלנו לעולם השלישי, טובעות בזוהמה ופשע.
וכך, לרוע מזלנו, החלפנו תרבות בשנאה פנאטית, כישרונות יצירתיים בכישורי הרס. המרנו את רדיפת השלום של יהדות אירופה ותכונתם לתקוות לעתיד טוב יותר לילדיהם, היצמדותם הנחושה בחיים כי החיים קדושים, באלה אשר תרים אחר המוות … בתשוקת המוות לעצמם ולאחרים, לילדינו ולילדיהם.
איזו טעות נוראה נעשתה על ידי אירופה האומללה!”
עד כאן הציטוט של אותו עיתונאי ספרדי.
אתמול פורסם שג’ארד קושנר ורעייתו איוונקה, החליטו לתרום מיליון דולר לחב”ד באיחוד האמירויות בעקבות הרצח המזעזע של הרב קוגן הי”ד.
בהצהרתו כתב קושנר דברים שכמותם אמרתי כאן פעמיים בתקופה האחרונה, ואני מצטט:
“ההיסטוריה הראתה שמי שמחבק את העם היהודי מרוויח, ומי שרודף את העם היהודי עומד בסופו של דבר בפני תבוסה מרהיבה”. סוף ציטוט.
אנחנו מאוד שמחים שיהודי ארצות ערב ואיראן עלו לארץ, וקוראים לכל שאר יהודי העולם ללכת בעקבותיהם.
אבל גם לאחר יציאת היהודים מכל אותן גלויות, נותרה לכל המדינות, ובתוכן מדינות ערב ואיראן, האפשרות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה ולהתברך בברכה האלוקית.
ואני מציע להן מכאן את עסקת המאה:
תזנחו את שנאתכם ורצונכם להשמיד את העם היהודי.
תתייצבו לצד מדינת ישראל והעם היהודי.
ואז מובטחים אתם שתתברכו.
וכמו שהבטיח הקב”ה לאברהם אבינו:
“ואברכה מברכיך ומקללך אאור”.