ח”כ אבי מעוז מסביר מהי המטרה האמיתית מאחורי המהפכה שמתכנן שר הדתות כהנא.
בס”ד
מהפכת הכשרות של מתן כהנא הנאום המלא:
ממשלת השמאל החדשה בהובלת שר הדתות החדש, מבקשת לערוך מהפכה בעולם הכשרות.
הצעד הראשון הוא פתיחת אזורי הכשרות, כך שכל רבנות מקומית תוכל להעניק השגחה בכל מקום בארץ, כחלק מהמגמה המופיעה בהסכם שבין יש עתיד וימינה על “חקיקה בתחום הכשרות לטובת יצירת תחרות בין גופי כשרות שונים”.
צריך לשים את הדברים על השולחן.
ראשית, פתיחת אזורי הכשרות היא סיסמה יפה ריקה מתוכן. אין שום יכולת מעשית ושום יעילות בכך שרבנות אילת תנסה להשגיח על הכשרות במפעלים בנהריה, או שרבנות טבריה תפקח על בית קפה באשדוד.
מה שעומד מאחורי הרעיון הזה של מתן כהנא, הוא לאפשר לרבנים מקומיים מסוימים, שתפיסתם האידיאולוגית היא – החלשת הרבנות הראשית, להרחיב את סמכותם מעבר לתחומי הרבנות המקומית שבראשה הם עומדים.
אך הדבר החמור באמת שעושה מתן כהנא זה הטעיית הציבור והניסיון לשווק לו את הפגיעה בכשרות הממלכתית כיצירת תחרות מועילה.
האם יעלה על דעתו של מישהו להפריט את מכון התקנים ולהוציא את שירותיו לתחרות בשוק הפרטי?
האם מישהו רציני היה חושב להפריט את מינהל התרופות והמזון האמריקאי?
ברור שלא. כי בעניינים שיש להם השפעה קריטית על חיי אדם ובריאותו, אף אחד לא מוכן לקחת סיכון ולסמוך על כוחות השוק ומובן לכולם שנדרשת אחריות ציבורית ממלכתית.
כנראה שביחס לנושא הכשרות והחשש למכשלה בו, מתן כהנא לא רואה בכך עניין קריטי.
חוק הונאה בכשרות בא לעולם בכדי למנוע מהציבור הרחב מכשול בתחום כשרות המאכלים. בישראל רוב הציבור היהודי שומר על כשרות ברמה זו או אחרת, אולם רוב שומרי הכשרות, אינם מקצועיים דיים להבין בנבכי הפרטים של עולם הכשרות המורכב.
המשמעות של הכנסת רכיב התחרות לעולם הכשרות היא כניסה של גורמים שונים לתחום, מקצועיים יותר ומקצועיים פחות, כאלה שאכפת להם משמירת כשרות וכאלה שפחות, כולל גורמים שהעניין שלהם בתחום הוא אג’נדות מסוימות או שיקולים כלכליים.
בכדי למנוע את המכשלות הוודאיות שצפויות בפתיחת הכשרות לתחרות, קבע המחוקק כי רק במקום בו יש כשרות של רבנות מקומית מוכרת, ניתן להעניק השגחה של גופים נוספים.
גם ההצעה שהרבנות הראשית תשמש רק כרגולטור על גופי הכשרות הפרטיים היא אחיזת עיניים, שהרי כולם יודעים מה יקרה ביום שבו היא תסרב לאשר גוף כשרות מסוים, ובאיזו מהירות שופטי הבג”ץ יפסלו את החלטתה.
אחריותה של מדינת ישראל על נושא הכשרות במרחב הציבורי הוא חלק מזהותה היהודית, והניסיון של כהנא וחבריו לפגוע באחריות זו, הוא חלק מניסיון הפגיעה בזהותה היהודית של המדינה וטשטושה.
