שוב האמריקאים מטילים סנקציות על מתיישבים והפעם על ארגון ‘השומר יו”ש’ ועל רבש”ץ היישוב יצהר.
מאיפה מגיע הדחף הזה למצוא כל פעם ‘שעיר לעזאזל’ אחר מקרב המתיישבים?
נראה לי שמילת המפתח להבנת העניין היא ‘סימטריה’.
גם לאמריקאים ברור שמה שנעשה בשמחת תורה ע”י מחבלי החמאס הוא דבר נורא ואיום מאין כמוהו. לכן הם גם סייעו לנו בלחימה ונתנו לנו גיבוי, לפחות ברמה מסוימת, ועל כך אנחנו בהחלט מודים להם.
אבל מאז, בעקבות המלחמה העיקשת שלנו בעזה, מה שרואה העולם ורואים האמריקאים, זה את הסבל של העזתים.
בתפיסה הפרוגרסיבית של הממשל האמריקאי ישנה נטייה אינסטינקטיבית ולפיה החלש והסובל הוא הצודק, ואם העזתים סובלים אז כדאי לייצר סימטריה בצער ובסבל ולהקשות גם על הצד היהודי, והכי טוב לעשות זאת כלפי מתיישבי יו”ש, שממילא הם כבר סוג של מוקצים מחמת מיאוס בעיניהם ובעיני חבריהם באיחוד האירופי.
ואם הם נאלצים להטיל סנקציות על האיראנים אז כדאי גם להטיל סנקציות על היהודים, כדי להראות לעצמם, לעולם ולבית הדין בהאג שיש סימטריה. זוהי התוצאה של המחלה הפרוגרסיבית של טשטוש הזהויות. זוהי התוצאה של תפיסת ‘האחר הוא אני’, ששכחה מזמן את זהותה ואינה מאמינה בצדקת דרכה.
זוהי התוצאה של הניסיון לבולל את כל האנושות לעיסה אחת חסרת פנים וזהות.
אבל אנחנו יודעים את האמת. אנחנו יודעים שיש אמת ושקר ויש טוב ורע. אנחנו יודעים שאנחנו מייצגי הטוב בעולם, ושמוטל עלינו לנצח את הרע. ואין לנו שום ספק שהטוב אכן ינצח את הרע.
אם בעיני החמאס גם תושבי בארי ותל אביב הם מתנחלים, האמריקאים מוזמנים להטיל סנקציות על כל עם ישראל שחזר לארצו לאחר אלפיים שנות גלות.
אני מוקיע את הסנקציות הללו, וקורא לממשל להדק את הסנקציות על הרוע, כלומר על איראן ועל כל גרורותיה הרצחניות, ומנגד לאפשר לאותם ארגונים ומתיישבים להגן על עמם, על יישוביהם ועל קהילותיהם מפני כל אותו הרוע.
ושוב אזכיר את הבטחת ד’ לאברהם אבינו על היחס של אומות העולם לעם ישראל: “וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר”, כלומר שהעומדים לצד ישראל יבורכו, והמפריעים לה להגן על עצמה, אחריתם תהיה מרה.
מציע לממשל האמריקאי להיות בצדם של המברכים שיתברכו בברכת ד’.
