השבוע, בשעה טובה, נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל תיקון חשוב, שיאפשר למעוניינים בכך להישפט בעניינים אזרחיים על ידי בתי הדין הרבניים הממלכתיים ביושבם כבוררים.
הדבר היה מקובל במשך עשרות שנים, עד שלפני כעשרים שנה שופטי בג”ץ מנעו אפשרות זו.
בניגוד למה שהופץ השבוע ע”י גורמים פופוליסטיים או כאלה שמתנגדים לכל חיזוק בזהותה היהודית של המדינה, לא מדובר בכפייה או בשלילת זכויות של איש, אלא במתן אפשרות לקיום של דין תורה בבתי הדין הממלכתיים של המדינה, ואך ורק על פי רצונם ובחירתם של המתדיינים.
לחוק נוספה הסתייגות שהגשתי יחד עם ח”כים נוספים, ועל פיה הכרעת הדין בבוררות שכזו לא תצטרך לאישור של בית המשפט כדי לקבל תוקף חוקי של פסק דין.
זהו צעד משמעותי בחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל בכלל, ובפרט במימוש התפילה ‘השיבה שופטינו כבראשונה’.
ישנו קשר הדוק בין המלחמה שאנו נתונים בה בחזיתות השונות, כאשר אנו נאבקים על קיומנו בארצנו, לבין תהליכי החיזוק של הזהות היהודית כמו זה המתואר לעיל.
יש מי שמנסים לקבע בתודעתנו, כאילו מדובר בשתי מגמות שונות וסותרות, האחת שמסורה למאבק על הקיום הפיזי הלאומי ועל ביטחונה של המדינה והשניה שמסורה לזהות היהודית, לתורה, לרוח ולמורשת.
אבל באמת תהליך שיבתו של עם ישראל לארצו ולחייו הלאומיים במדינה עצמאית ותהליך שיבתו לעצמו, לעצמיותו ולזהותו הם תהליך אחד.
בסוף נבואת מלאכי, אותה נקרא השבת בהפטרת שבת הגדול, נאמר: “הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ד’ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם …”.
וכך כותב על כך מרן הרב קוק זצ”ל במאמר ‘הדור’:
“לֵב הָאָבוֹת יַתְחִיל לְהַכִּיר אֶת כָּל הָאוֹצָר הַטּוֹב וְהַסְּגֻלָּה הַגְּנוּזָה שֶׁבַּבָּנִים, בְּעמֶק נַפְשָׁם הָעֵרָה וְהַחַיָּה, וְהַבָּנִים יַכִּירוּ אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה, הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת הַמְּלֵאִים בְּלֵב הָאָבוֹת, שֶׁלָקְחוּ לָהֶם כָּל אֵלֶּה בְּנַחֲלָה מִדּוֹר דּוֹרִים, עַל יְדֵי שְׁמִירַת קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, וְעַל יְדֵי הַדְּבֵקוּת הַפְּנִימִית בְּשֵׁם ד’ אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן וּבוֹחֵר בִּירוּשָׁלִַם.
וְכָל אֶחָד יִקַּח מֵחֲבֵרוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב, אֶת כָּל הַנָּאֶה וְהַכָּשֵׁר, אַחֲרֵי הַזְרָחַת אוֹר הַחָכְמָה, הַגְּבוּרָה, הָעז וְהָעֲנָוָה מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, שֶׁכָּל אֵלֶּה יָבִיאוּ לְהַכָּרָה נֶאֱמָנָה, שֶׁרַק עַל יְדֵי הַהִתְאַחֲדוּת הָרוּחָנִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַצָּעִיר עִם יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן תָּבֹא יְשׁוּעָה וְתִצְמַח גְּאוּלָּה”.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז