בנאום בכנסת התייחס סגן השר אבי מעוז לרוחות המיוחדות הצומחות מתוך התופת הנוראה של שמחת תורה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה עשה מרן הרב קוק זצ”ל אנלוגיה ליכולת של דניאל לפענח את הכתובת של על הקיר, וקרא לעם ישראל לפענח את הכתובת המטושטשת שנמצאת במאורעות ההיסטוריה, להיות זה שמזהה את הרוח החדשה שתצמח מתוך התופת של מלחמת העולם.

ומהן הרוחות החדשות-ישנות שצומחות מתוך התופת של שמחת תורה תשפ”ד?

רוח ההכרעה והניצחון של צה”ל, ההכרה כי תפקידו העיקרי והבלעדי הוא להכריע את אויבי ישראל הקמים עליו ולכלותם, לא רק עד הסיבוב הבא, אלא לנצח.

רוח מופלאה של אחדות בקרב מאוד אלפי החיילים שמוכנים לעשות הכל, כולל למסור את נפשם, למען עמם ולמען אחיהם שבשבי, ובקרב המוני האזרחים שברוח נישאה של אחדות נודבים בכל ליבם כל מה שהחיילים או אחיהם המפונים צריכים.

רוח של הכרה ברורה בשייכותה של הארץ על כל מרחביה לעם ישראל, ובאיוולת, בסכנה ובחוסר הצדק שבהפקרתה לאויבנו.

רוח של חידוש היכולת להצביע על כך שיש אמת ושקר, טוב ורע, של הראיה הבהירה שיש רע בעולם ושתפקידו של עם ישראל להכרית אותו ולהביא טוב לאנושות.

ורוח של זהות יהודית שחזרה להיות מושא לגאווה ולהזדהות.

בנאום בן דקה בכנסת התייחס סגן השר אבי מעוז לשמה של המלחמה. בין היתר אמר מעוז:

“כשם שבמלחמה ההיא, אז לפני חמישים  שנה, השם שהתקבע אצלנו נקרא על שם היום הקדוש שדווקא בו בחרו אויבינו לנסות לממשת את שאיפתם לנסות להשמידנו, כך שמה של המלחמה הנוכחית ייקבע בתור ‘מלחמת שמחת תורה’.

אל מול האויב האכזר שביקש ומבקש להפיל את רוחנו – עם ישראל נלחם על השמחה.

אל מול המפלצתיות שכל שאיפתה להשמיד, להרוג ולאבד ולהרבות מוות – עם ישראל נלחם על החיים, על תוספת החיים ועל קדושת החיים.

אל מול הרוע הצרוף עם ישראל נלחם על זהותו. על התורה ועל שמחת תורה”

מה שראינו אתמול בסרט, זה את עוצמת הרוע. אני ראיתי והבנתי שאנו עומדים מול אויב אכזרי, שהגרעין הפנימי שלי הוא עצמות הרצון של היות רע לכל. בלי שום הבחנה בין כמות האנשים שעושים להם את הרע, בין כמות האנשים, הנשים, הקשישים והטף שבוחנים להם, לבין האיכות של הרע. איזה רוע, אין גבולות למה שראינו.

ולעומת זאת, רק אז הבנתי יותר טוב את מה שכותב מרן הרב קוק זצ”ל: “עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל. זאת היא ירושתה ונחלת אבותיה…”

אנחנו עומדים במלחמה בין הרע העולמי לבין הטוב. ואנחנו מייצגים את הטוב. חיילינו שמוסרים את נפשם מייצגים את הטוב העולמי, את הטוב האלוקי. הם שליחים של כולנו, ואנחנו מאחלים בהצלחה לחיילנו. לא נעצור עד שנשמיד את הרע”.

בנאום ה-96 בסדרת הנאומים על הנדסת תודעה, התייחס סגן השר אבי מעוז למושג ‘טוהר הנשק’. בין היתר אמר מעוז:

“עוד לפני קום המדינה נכנס הביטוי הזה לשימוש, כשכוונתו הייתה לוודא שחלילה לא נתנהג כצבאות אחרים, שבהם המלחמה היא עת לפורקן יצרים ואלימות. כמובן שהעם שמגמתו היא הטוב והחסד וגאולת העולם והאנושות הכי רחוק מהחשש הזה.  אנחנו יוצאים למלחמותינו מתוך מגמה של טוב ויושר, ולא מתוך תאוות ניצחון ואכזריות. אנחנו לא נהנים לשפוך דם, אנחנו יודעים בעצמנו לשים גבול לשימוש בכח הזרוע.

עם השנים, הפך ‘טוהר הנשק’ לנשק נגד יכולתנו להגן על עצמנו, מתוך טענה שכדאי לשלם את המחיר היקר כדי לשמור על זכויות האדם של האויב. זוהי איננה מוסריות, אלא עיוות מוסרי ורשעות כלפי עם ישראל. עם מוסר מעוות שכזה גרמניה הנאצית לא היתה מובסת.

אני מציע לכולנו לאמץ משמעות חדשה למושג ‘טוהר הנשק’. מדינת ישראל באמצעות כוחות הביטחון ובראשם צה”ל תשתמש בכל כלי הנשק והאמצעים שברשותה, במגמה נחרצת לטהר את העולם מהרשע הזוועתי והמפלצתי שפגשנו בשמחת תורה”.