סגן השר אבי מעוז פנה לראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון וביקש להכניס לרשימותיהם את בית העלמין סנהדריה, בו קבורים 150חללים, ולשלוח אליו נציגים ממלכתיים ביום הזיכרון.
לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה כתב סגן השר אבי מעוז:
גבורתם ומסירותם של הקדושים שנפלו השנה במלחמה מצטרפת לכל גיבורי האומה שנפלו במערכה על שיבת ציון ותקומת המדינה, ומציבה לנגד עינינו תזכורת מתמדת לגודל הערך של הגאולה, מחיריה וייסוריה.
נעשה כל מאמץ להיות ראויים להם.
בשעת המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות פירסם סגן השר אבי מעוז את הדברים הבאים:
בצאת יום הזיכרון ומתוך רגשי גיל ורעדה והודאה גדולה להקב”ה נכנסים אנחנו לחגוג 76 שנים למדינת ישראל. מתחילים את שנת ה-ע”ז (77) למדינה, בתפילה לריבונו של עולם שימלא בעוז את חיילינו ואת ממשלתנו לעמוד ולנצח את כל הקמים עלינו לכלותנו בדור הזה כבדורות עברו. “ד’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ד’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם” ויתקיים בנו מהרה “וּפְדוּיֵי ד’ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם”
סגן השר אבי מעוז שלח איגרת לפעילים ליום העצמאות על עצמאות, על נאמנות לעצמיות, על גבורה ועל מסירות נפש.
לאחר שהממשלה אישרה את מינויו הקבוע של מר אלון שהם לראש נתיב כתב סגן השר אבי מעוז:
עם קבלת האחריות על ארגון נתיב מיניתי את מר אלון שהם למינוי מ”מ ראש נתיב. לאחר תשעה חודשים כממלא מקום ראש נתיב, נבחר שהם בוועדת האיתור למינוי קבע. סמוך ובטוח כי מר אלון שהם יבצע את תפקידו נאמנה. אנחנו ממשיכים את מה שהתחלנו – מייעלים את ארגון נתיב כדי שעוד יהודים יוכלו לעלות ארצה ללא עכבות, ולתקן את הדברים הדרושים תיקון.
סגן השר אבי מעוז פירסם טור דעה על עיסוק קצינים בכירים ב’יום שאחרי’
שוב ושוב גורמים עלומים בצה”ל מתדרכים עיתונאים לגבי הצורך לעסוק ‘ביום שאחרי’, ובימים האחרונים אף צוטטו גורמים שכאלו שאמרו שבהיעדר מעשה מדיני הלוחמים יצטרכו להיכנס שוב ושוב לאותם מקומות.
בשנת 2005, בעקבות לחץ של בג”ץ, הקים הרמטכ”ל דאז, יעלון, ועדה צה”לית בראשות האלוף אודי שני, שתבחן את יעילות הריסת בתי מחבלים, כפי שמתארת זאת בהרחבה נווה דרומי בספרה ‘פרחים בקנה’.
לוועדה צורפו בשלב מסוים גם מגוון אנשי רוח ואקדמאים.
למרות תמימות הדעים בקרב גופי המודיעין לגבי הקשר שבין הריסות בתי מחבלים לבין ההרתעה, הוועדה ראתה בשיקול הזה שיקול משני והחליטה לשקלל עוד שיקולים נוספים.
באופן בלתי נתפס, ועדה צבאית מקצועית הכניסה לשיקוליה מושגים כמו ‘מעמד האם הפלסטינית’, ‘תופעת הפליטות’, ‘הכיבוש משחית’ והשאלה כיצד ייראה ‘היום שאחרי’.
המלצת הוועדה הייתה לצמצם עד כדי הפסקה את הריסות הבתים.
דו”ח הוועדה הפך להיות כלי מרכזי במאבק של ארגוני שמאל רדיקלי כנגד ניסיונות של צה”ל להרוס בתי מחבלים לאורך השנים הבאות.
מסקנתה של דרומי בספר הינה ששוב אנו רואים כיצד “צה”ל פותר בעיה אמיתית באמצעות פניה לאג’נדה רדיקלית, באופן שבסופו של דבר כובלת את ידיו”.
ואני שואל:
האם במלחמת השחרור או במלחמת ששת הימים מפקדי צה”ל עסקו בשאלה איך ייראה היום שאחרי?
זוהי פוליטיזציה שמאלנית חריפה של הצבא.
גם היום הטענה הזאת משוללת כל יסוד.
לפני הכל, תפקידו העיקרי והבלעדי של הצבא צריך להיות כיצד לנצח ולהכריע את האויב.
הגיע העת לתקן ולהוציא מהלקסיקון של צה”ל את כל השיח הפוליטי, ובוודאי שאין מקום לכך שהשיח הזה ישמש ככסות למתקפות של ‘גורמים’ עלומים כנגד הממשלה הנבחרת.
לצערי הרב, הרמטכ”ל הנוכחי הפך להיות רמטכ”ל פוליטי. הגיע הזמן שיפשוט את מדיו ויתייצב בשדה הפוליטי בגלוי, כדי לקבל, אולי, את אמון הציבור.
מוטב היה שבמקום שראשי הצבא יעסקו בשאלות פוליטיות וציבוריות ביחס ליום שאחרי, הם יתנו לציבור דין וחשבון ביחס ללילה שלפני:
מדוע לא הועלתה הכוננות בעוטף עזה למרות ההתראות החמות?
מדוע לא פוזרה המסיבה ברעים?
ומדוע הם מעלו בעצם הגדרת תפקידם ולא דיווחו לראש הממשלה ולדרג המדיני?
עיצוב ופיתוח: דורון מאיר דיגיטל
שומרים לכם על הפרטיות! לא נשתף או נעביר את פרטיכם לשום גורם אחר.
