ראיון של חה”כ אבי מעוז בערוץ 7

פוסט שפרסם חה”כ אבי מעוז:
אני היום ‘אזרח מודאג’.
יחד עם זאת, אני מצפה בדריכות, עם כל עם ישראל, לשחרורם של כל אחינו השבויים ולסיום הפרשה הכואבת והקשה הזאת.
לפני 25 שנה, בתקופת ממשלת ברק, פנה בנימין נתניהו אל הציבור בנאום על כך שהוא אזרח מודאג.
גם אני היום ‘אזרח מודאג’.
מדוע אני ‘אזרח מודאג’?
אני ‘אזרח מודאג’ שמא אנחנו צועדים לעבר עסקת שליט ב’, שבה 250 מחבלים קשים, שעל ידיהם דם אחינו ואחיותינו, הורינו וילדינו, חיילינו ואזרחינו, ישוחררו במהלך שעלול להיות התשתית להקמת הטרור מחדש, גם בעזה וגם ביו”ש. לכן אני קורא לשחרר אותם אך ורק בשני תנאים: האחד, שאף מחבל לא ישוחרר לפני שחרור כל החטופים שלנו, והשני, שגירושם יהיה לתמיד אל מחוץ לעזה ומחוץ ליו”ש.
אני ‘אזרח מודאג’ מחשש של הקמת מדינה פלסטינית בסוף התהליך. בע”ה היו לא תהיה.
אני ‘אזרח מודאג’ מכך, שלאחר שנתיים של מלחמה עקובה מדם עדיין לא הצלחנו להכריע את החמאס מבחינה צבאית ולא מוטטנו את יכולותיו הצבאיות, אותן הוא יוכל לשקם במהרה.
הפער בין עסקת שליט א’ לבין מתקפת הטרור בשמחת תורה היה 12 שנים. אני ‘אזרח מודאג’ מכך שהפער בין שחרור המחבלים הנוכחי שעומד על הפרק לבין מתקפת טרור עתידית, שבע”ה לא תגיע לעולם, יהיה מצומצם בהרבה.
אני ‘אזרח מודאג’ מהמגבלה שהוטלה עלינו, שלא נוכל לתקוף בקטאר ותיווצר שם ארץ מקלט למחבלים.
אני ‘אזרח מודאג’ מאוד מאוד מההתעצמות של צבא מצרים בסיני ומהברחות נשק בכמויות בלתי נתפסות עם הרחפנים בגבול מצרים.
אני ‘אזרח מודאג’ מכך, שרק לאחר שנתיים ותשעה חודשים הממשלה הצליחה סוף סוף למנות לתפקיד בכיר ומשמעותי מישהו שאיננו שייך לאליטה ולדיפסטייט, ואני מברך את האלוף במיל’ דוד זייני שיצליח בע”ה בתפקידו.
אני מלא בהערכה רבה לראש הממשלה על כל מה שעשה בהנהגתו את מדינת ישראל בשנתיים האחרונות, מאז מתקפת הטרור ופרוץ מלחמת שמחת תורה:
• המכות הקשות לאיראן והשפלתה, כולל דחיית תוכנית הגרעין בכמה חודשים ואולי אף יותר.
• הורדת ארגון חיזבאללה לקרשים במבצעי הביפרים ומכשירי הקשר, בחיסול בכיריו ובניצחונות על מחבליו בדרום לבנון.
• יצירת התנאים לשינוי המציאות והמשטר בסוריה.
• הפגיעות המשמעותיות בחמאס ובחות’ים, למרות שעוד נותרה מלאכה רבה שם.
וההערכה מתעצמת עוד יותר, כשכל זאת נעשה תוך כדי לחצים בינלאומיים כבדים, הפגנות ואנרכיה מבית, ותקיעת מקלות בגלגלים מצד נציגי הדיפסטייט, כולל בכירים במערכת הביטחון.
תודה אדוני ראש הממשלה.
ועם כל היותי ‘אזרח מודאג’, אני רוצה לאחל חג שמח ובשורות טובות לכל בית ישראל. בע”ה נזכה עוד בחג הסוכות הזה לבשורות טובות בניצחון על אויבינו ובחזרתם של כל אחינו מהשבי.
חג שמח

נאום של חה”כ אבי מעוז על שלטון האליטות:
אתנגד היום לחוקי התקציב.
אני מסכים עם שר האוצר, שהכריז שאפילו גרגר אחד של סיוע הומניטרי אסור שייכנס לעזה.
אז איך אפשר להצביע בעד תקציב שכולל סיוע הומניטרי למחבלי החמאס?
אדוני היו”ר, מכאן לדבר אחר לגמרי.
שאלה, מה המשותף לדברים הבאים:
הרדיפה של אנשי ארגון ‘השומר’ את אנשי מחתרת ניל”י, עד לירי ביוסף לִישַׁנְסְקִי הי”ד.
עלילת הדם כנגד אברהם סְטַבְסְקִי וחבריו בהאשמה של רצח ארלוזורוב.
השכחת חלקם המכריע של פָּאבֶל פְרֶנְקֶל ואָצִ”י, ארגון צבאי יהודי, במרד גטו ורשה.
פרשת ה’סזון’ הנוראית של עינוי לוחמי המחתרות והסגרתם לבריטים על ידי אחיהם.
הפצצת אלטלנה.
רדיפות משפטיות פוליטיות של אנשים כמו יעקב נאמן, אביגדור קהלני ועוד.
תיקי נתניהו התפורים.
תקרת הזכוכית הצבאית וההדחות של קצינים לוחמניים כמו עופר וינטר, ועוד.
חוסר האפשרות לפטר את הרצי הלוי ורונן בר, למרות שכשלו בצורה כל כך מזעזעת.
היאחזות היועמ״שית בקרנות המזבח.
המלכת יצחק עמית את עצמו לנשיא בית המשפט העליון.
וכעת הניסיון למנוע את מינוי דוד זיני לראשות השב״כ.
ועוד דוגמאות רבות מספור.
המשותף במילה אחת:
אַחוּסָ”לִים.
אַחוּסָ”ל, הוא מונח שטבע פרופ’ ברוך קִימֶרְלִינְג, זה ראשי תיבות של :אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט, לאומי.
לגבי המילה האחרונה, ‘לאומי’, יש להסתפק אם זה עוד רלוונטי.
אַחוּסָ”לִים זו קבוצה קטנה והולכת, ב”ה.
אַחוּסָ”לִים זו הקבוצה שבטוחה שהיא לבדה בנתה את המדינה.
אַחוּסָ”לִים זו הקבוצה שחושבת שהמדינה שייכת לאבא שלה.
אַחוּסָ”לִים זו הקבוצה שחושבת שהיא עושה טובה לשאר חלקי החברה הישראלית, בזה שהיא בכלל נותנת להם להיות שותפים במדינה, אחרי שהיא ברוב טובה וחסדה העלתה אותם לכאן.
אַחוּסָ”לִים זו הקבוצה שמבחינתה כל שאר חלקי החברה בהחלט כשירים להיות בשדה הקרב וגם למות שם, אבל חס ושלום שמישהו יעלה בדעתו שתהיה לו שותפות בהנהגת המדינה של אבא שלהם.
אַחוּסָ”לִים הם אלו שלא מוכנים לקבל את הכרעת העם, אם הוא לא מכריע לטובתם.
אמנם, הם לא ממש מועדון סגור.
אין להם כמובן שום בעיה להכניס לתוך המועדון גם מזרחי שהוא לא אשכנזי,
מסורתי, דתי או חרדי שהם לא חילונים,
עולים חדשים שהם לא ותיקים,
ואפילו, לא עלינו, קפיטליסטים שהם לא סוציאליסטים,
עיין ערך אנשים כמו רובי ריבלין, אריק שרון, דן מרידור, אלעזר שטרן, בנט ועוד ועוד.
אבל בתנאי שהם מבינים את מקומם,
שהם יודעים מאין הם באו,
שהם יודעים למי המדינה באמת שייכת,
ושכמובן לא יעזו להרים ראש ולנסות להכניס אג’נדות שלא מקובלות במועדון הוותיק.
אחרת, האַחוּסָ”לִים ייאלצו לרמוז להם, כמו שמקובל במאפיה, מי כאן שולט ומי בעל הבית.
כמו שבנימוקי וועדת גרוניס הם דאגו להבהיר לגיבור ישראל האלוף דוד זייני, מי שהיה מספיק טוב בשביל להקדיש עשרות שנים מחייו ומחיי משפחתו למען עם ישראל, שהעניין לא סגור לחלוטין, ואם יהיה צורך הוא ייאלץ להתפטר או להיות מודח. עיין סעיפים 13-14.
אבל ב”ה כל הטראגי-קומדיה הזאת בדרך לסיום.
עם ישראל הולך ומתעורר.
עם ישראל רוצה יהדות וציונות.
עם ישראל רוצה חינוך שאיננו מנוכר לזהות שלנו כעם, הזהות היהודית והלאומית.
עם ישראל בהמוניו, כן, כן, גם במעוזי האַחוּסָ”לִים, יותר ויותר מתעטף בציצית, מניח תפילין, שומר כשרות ושבת ונוהר לאמירת סליחות.
גמר חתימה טובה לכל האַחוּסָ”לִים ולכל המוני בית ישראל שהם הרוב המכריע של עם ישראל.
גמר חתימה טובה לראש הממשלה בשליחותו המדינית ובפגישתו עם הנשיא טראמפ. בע”ה שיהיה לברכה ולהצלחה לעם ישראל.
חזק ואמץ אדוני רוה”מ, אל תירא ואל תֵּחַת.
וגמר חתימה טובה לכל חיילי ולחמי צה”ל, לכל חטופינו.
בע”ה, כולנו תפילה שבקרוב מאוד הכרעת החמאס ומתוך כך השבת כל חטופינו לביתם.
גמר חתימה טובה לכם.

חה”כ אבי מעוז השתתף באירוע סליחות ענק בחדרה

מכתב של חה”כ אבי מעוז לפעילי מפלגת נעם:
לפעילי נעם היקרים שלום וברכה
גמר חתימה טובה לכם, לבני משפחותיכם יחד ובתוך כל בית ישראל.
אין כמו הזמן של ‘בין כסה לעשור’ להתבונן על העבר ולהתכונן לעתיד.
שנת תשפ”ו יצאה לדרך, וככל הנראה תהיה זו שנת בחירות, ומתוך כך, רציתי לשתף אתכם, הפעילים והתומכים שלנו, במחשבות ובתכנונים מתוך העבר ולקראת העתיד.
מה מטרותיה של מפלגת נעם, מה היא חרתה על דגלה? – לבטא את האמת ללא מורא וללא פחד, לחשוף את האמת הפנימית של כל האירועים שמתרחשים בעם ישראל, ולהילחם כנגד שטיפת המוח והנדסת התודעה מבית המדרש של הפרוגרס הפוסטמודרני.
התפקיד המעשי שלנו מתחלק לשתי משימות מרכזיות:
א. חיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל בבחינת ‘עשה טוב’, וחתירה מתמדת להכרעה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה.
ב. מיגור הדיפ-סטייט והוצאת הפרוגרס והשפעת הממשלות הזרות, הקרנות והארגונים מהמערכות הציבוריות, בבחינת ‘סור מרע’. צורך זה התחדד אף יותר במהלך המלחמה, לאור ההפרעה המרובה לדרג הנבחר לבצע את תפקידו ולממש את מדיניותו.
במשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות הקודמות נפגשנו עם ראש הממשלה ועם שר המשפטים יריב לוין והצגנו בפניהם את עומק החדירה של הדיפ-סטייט והארגונים הזרים למערכות הציבוריות, בדגש על מערכת החינוך ומשרד המשפטים. הם היו מופתעים לגמרי מעומק ההשפעה הזאת.
במסגרת ההסכם הקואליציוני קיבלנו שלושה תחומי אחריות עיקריים:
א. הרשות לזהות לאומית יהודית, שייעודה לחזק את הזהות הלאומית יהודית בפרהסיה הציבורית ובשדה הציבורי.
ב. האחריות על ארגון ‘נתיב’, שאחראי על מתן אשרות העלייה לארץ ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר.
ג. אחריות על מערכת הגפ”ן במשרד החינוך, שתחתיה חוסות עשרות אלפי התוכניות החיצוניות שמופעלות בבתי הספר, מתוך כוונה להחזיר את האחריות על החינוך להורים ויצירת שקיפות מלאה להורים, באופן נגיש בזמן אמת, על כל התכנים שמועברים לילדים באמצעות מערכת הגפ”ן ותוכניות ההעשרה.
מיום שנודע על חתימת ההסכם, במשך ארבעה שבועות, עוד לפני הקמת הממשלה, נערך קמפיין השחרה, נגדי וכנגד מפלגת נעם, שמטרתו הייתה דה-לגיטימציה והפחדה וניסיון להוציא המונים לרחובות, (דבר שלא צלח עד למאבק כנגד הרפורמה במערכת המשפט), קמפיין שכיכב בעמודים הראשונים של העיתונים ובאתרי החדשות באינטרנט.
הקמפיין הצליח באופן חלקי, ובסופו של דבר מערכת הגפ”ן נשארה במשרד החינוך, ואילו אנחנו קיבלנו אחריות על הקמת מערכת שקיפות דיגיטלית להורים. הסכמתי לכך, מתוך הבנה שזה צעד ראשון לשקיפות כלפי ההורים של כל התכנים הנלמדים בבתי הספר, מתוך מגמה לתת להורי התלמידים את כל המידע לגבי חינוך ילדיהם.
יצאנו לדרך עם כל מפלגות הקואליציה מתוך מגמה להביא את השינוי המיוחל – הגברת החיזוק של הזהות היהודית ועצירת השפעת הפרוגרס על המערכות הציבוריות.
בחודשים שלאחר הקמת הממשלה קיבלתי אחריות על ארגון ‘נתיב’ והקמנו את הרשות לזהות לאומית יהודית, אמנם עם הרבה קשיים בירוקרטיים, אבל הצלחנו למנות שם אנשים מתאימים והגענו לסף תחילת עבודתה הרשות. לצערי, משרד החינוך לא שיתף פעולה עם הקמת מערכת השקיפות של מערכת הגפ”ן ולכן הנושא לא התקדם.
ואז פרצה המלחמה.
בזכות גבורת אזרחינו וגבורת לוחמינו, נבלמה המתקפה להשמדתנו, והממשלה בראשות רוה”מ פעלה בתבונה רבה להחזרת ההרתעה, כפי שנעשה בכל החזיתות – איראן, חיזבאללה, תימן, קטאר. מה שמעכב את השלמת החזרת ההרתעה זה התמשכות המערכה מול החמאס בעזה. מקווה ומתפלל שהכרעת החמאס והשמדתו יושלמו במהרה וע”י כך ישובו כל חטופינו מהשבי.
אבל חייב להיות גם מאמץ ממשלתי מקביל לחזק את הזהות, את הרוח, את השורשים, את ההכרה שלנו את עצמנו ואת עצמיותנו, כי רק מכח הכרת זהותנו וייעודנו אנחנו יכולים להילחם ולנצח.
אנחנו מוכרחים במקביל לפעול גם להסרת כל השתלטות הפרוגרס והדיפסטייט. אנחנו צריכים להשתחרר מכל הקונספציות שהביאו אותנו אל ערב שמחת תורה תשפ”ד. אנחנו חייבים לנקות את מערכת החינוך מכל ערכי הפוסטמודרנה של טשטוש ומחיקת הזהויות שהשתלטו עליה, כי שם גדלים הלוחמים של הדור הבא.
לצערי, בקו התודעתי והזהותי הממשלה זנחה לחלוטין את תפקידה.
נכון שהזהות והתודעה פורצות מעצמן אצל חיילינו הגיבורים ואצל רבים מעם ישראל, אבל הממשלה לא עושה דבר בנידון – שיתוף הפעולה עם קרנות כמו וקסנר ומנדל נמשך ,אין שום חיזוק ממשי בתחום התודעה והזהות. כל הדברים הללו ועוד העובדה שבינתיים אין החלטה על ריבונות הם אלו שנותנים תקווה לאויב שהוא יצליח לנצח אותנו ולנשל אותנו מארצנו.
מכיון שנוכחתי שלחברותי כח”כ בודד בקואליציה אין כמעט השפעה, שראש הממשלה לא עשה כלום כדי לעמוד בהסכמים איתנו בתחומים שהינם קריטיים גם לניצחון במלחמה, ושהמשרדים הרלוונטיים תוקעים מקלות בגלגלי העשייה שלי, כולל אי העברת תקציבים ע”י משרד האוצר, החלטתי לפרוש מתפקידי כסגן שר ומחברותי בקואליציה.
מיד לאחר פרישתי הגשתי שלושה חוקים שמבטאים את המטרות של נעם:
א. ביטול סעיף הנכד בחוק השבות, החוק שמבטא אולי יותר מכל חוק אחר, את זהותה היהודית של המדינה, ושהפך להיות השער לכניסת עשרות אלפי גויים לארץ. לצערי, הופעלה משמעת קואליציונית והצעת החוק הופלה. אני נחוש להעלות אותה שוב בכנס החורף.
ב. הצעת חוק זכויות התלמיד שנועד למנוע פגיעה בתלמידים עקב פעילויות שמתקיימות במוסדות החינוך בניגוד לרצון ההורים, ושיעלה בע”ה בתחילת המושב הבא של הכנסת.
ג. הצעת החוק להחלת הריבונות, שנדחתה לבקשת הקואליציה לשבוע הראשון שלאחר החגים. לא עוד הצהרות, אמירות וקריאות, אלא החלת ריבונות באמת על כל יהודה ושומרון.
לאחר פרישתי מהקואליציה חדרה להכרתי ההבנה וגמלה בליבי ההחלטה, שאם אנחנו רוצים להשפיע, אזי חייבים אנחנו להגדיל את כוחנו, כדי שלא רק נחתום על הסכמים אלא שיהיה לנו גם את הכוח לממש אותם.
במהלך השנתיים וחצי האחרונות נפגשתי עם מאות הורים, בעיקר לילדים בחינוך הממלכתי, שביקשו ממני לשנות את מערכת החינוך, באופן שהילדים יקבלו יותר יהדות ויותר מורשת, ולהגביר בצורה ניכרת את השקיפות כלפי ההורים לגבי התכנים שהילדים לומדים.
כתוצאה מפגישותיי הרבות החלטנו שהיעד שלנו יהיה משרד החינוך, המשרד שאחראי על הנחלת התודעה בקרב הגיל הרך בפרט ותלמידי ישראל בכלל.
אשר על כן, מתחילת שנה זו הבאה עלינו לטובה, מיד לאחר חג הסוכות, אנחנו מתחילים להיערך לבחירות הבאות, ובע”ה בהיערכות נכונה ובזכותכם נצליח להגדיל את כוחנו, לא רק להכפילו, אלא אף לשלשו ואולי אף לרבעו.
אני משוכנע שאנחנו מסוגלים לכך, ומתוך כך נדרוש במו”מ הקואליציוני העתידי את תיק החינוך על מנת לבצע רפורמה במערכת החינוך מורכבת מארבעה עקרונות, ואלו הם:
א. יותר יהדות, יותר מורשת ישראל, פחות פרוגרס ופחות טשטוש זהויות.
ב. מקצוע היהדות יהיה מקצוע ליבה, שווה ערך לפחות למקצועות הליבה האחרים.
ג. כל מה שנעשה במערכת החינוך ישוקף להורים בזמן אמת, וכך נחזיר להורים את המידע ואת השליטה על חינוך ילדיהם.
ד. תקצוב שווה לכל ילדי ישראל.
אני מאמין בכל ליבי בתוכנית הזאת.
אני מאמין בכל ליבי בכוחנו לממש את התוכנית הזאת, מתוך שאנחנו ניגשים אל כל עשייתנו הציבורית באהבה ובאמונה. אהבה לכל אחד ואחד מישראל ולמדינה ולעם באופן כללי, ואמונה בתהליך הגאולה שהולך וצומח, בקדושה שיש בכל אחד מישראל וברצון שהולך וצומח בקרב עם ישראל לחיבור ליהדותו ובקרב ההורים לחנך את ילדיהם בחיבור לזהות ובניתוק מהשפעות הטשטוש הפרוגרסיבי ומחיקת הזהויות. אני מאמין שהורים בכל זרמי החינוך, הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי ובתלמודי התורה, יתנו את קולם למפלגת נעם בראשותי על מנת שנוכל לבצע את הרפורמה הכל כך מתבקשת במשרד החינוך.
אני רוצה לאחל לכם, לבני משפחותיכם ולכל בית ישראל ברכת שנה טובה ומתוקה, שנה שד’ יוליכנו קוממיות בארצנו, שתי קומות – קומת החול וקומת הקודש, ותתגלה כל המהות הפנימית שעומדת להתפרץ, הנשמה, היהדות והזהות המקורית שלנו, נקיה מכל השפעה של תרבות זרה ואג’נדות זרות.

ברכה שפירסם חה”כ אבי מעוז לקראת ראש השנה תשפ”ו:
בתפילות ראש השנה אנחנו נושאים עינינו אל העתיד המיוחל, אל הייעוד המופלא שעבורו נוצרנו כעם לפני למעלה משלושת אלפים שנה – להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולהגיע אל מימוש הנבואות על הר בית ד’ בראש ההרים, שאליו נוהרים כל הגויים ומשם יוצא דבר ד’ אל כל העולם, עד לתיקונו השלם.
אשר על כן, אנחנו מתפללים בראש השנה על העולם כולו ועל כל העמים, ובתוכם גם שונאינו ומבקשי רעתנו, ממזרח וממערב, מישמעאל ומאדום, על התעלותם לאמונת אמת, עד למציאות השלימה שבה ‘כל הרשעה כולה כעשן תכלה’.
עם ישראל הולך וחוזר לארצו ולעצמו כבר למעלה ממאתיים שנה. במאה השנים האחרונות, וביתר שאת מאז שמחת תורה תשפ”ד, אנחנו נאלצים לאחוז בחרב כנגד מי שמבקשים להכרית אותנו מארצנו.
אבל עם ישראל חי ועם ישראל מאוחד, חזק ומלא באמונה.
בע”ה נוסיף בשנת ה’תשפ”ו הבאה עלינו לטובה עוד חיבור אל עצמנו, אל זהותנו, אל אמונתנו ואל ייעודנו, ונזכה במהרה לניצחון על כל אויבינו, לשיבת כל שבויינו, לרפואה לכל פצועינו ולנחמה לכל אבלינו.
“שמחה לארצך, ששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך, במהרה בימינו”.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, לכל בית ישראל