טור דעה של חה”כ אבי מעוז באתר ערוץ 14:
בבחירות האחרונות העם הכריע באופן מובהק כנגד מדיניות ממשלת בנט-לפיד, זו שניסתה להוביל את מדינת ישראל להפוך להיות מדינת כל אזרחיה, אבל הממשלה, שקיבלה מנדט ברור מהעם, לא מצליחה להכריע .
רוב העם ואפילו השמאל ציפו שהממשלה שתקום תכריע בצורה ברורה בעד מדינה יהודית והממשלה לא מצליחה להכריע.
קו ישיר חורז את כל אותם תחומים שממשלת ישראל לא מצליחה להכריע בהם.
כאשר הממשלה קמה, הוצהר על כך שהיא תתקן את נזקי הממשלה הקודמת, שהובילה את ישראל בכיוון של הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, בין היתר באופן של חיזוק הזהות היהודית של המדינה. למשל, הייתה הסכמה בין מרכיבי הקואליציה השונים על ביטול סעיף הנכד שבחוק השבות, כך שיופחת הזרם של כניסת גויים לישראל.
אבל לממשלה הצטרפו לאחרונה אנשי הימין הממלכתי (תקוה חדשה) שהטילו וטו, והממשלה אינה מכריעה את המאבק בין אסכולת המדינה היהודית לבין אסכולת מדינת כל אזרחיה.
שיתוף הפעולה ארוך השנים של הממשלה והמערכות הציבוריות עם קרנות שמאל זרות, כמו קרן וקסנר ומכון מנדל לא נפסק, ואף נוצרו שיתופי פעולה חדשים.
מתוך כך, עומק הבעיה של הדיפ-סטייט לא נפתר, וגם בעתיד הנראה לעין מי שיאיישו את הפקידות הבכירה והבינונית במערכות הציבוריות השונות, כולל גופי הביטחון של מדינת ישראל, יהיו מי שעברו את שטיפת המוח הפרוגרסיבית, שמבטיחה את נאמנותם הערכית לשמאל.
עיין ערך הרמטכ”ל והעימות המתוקשר שלו מול הממשלה. גם את הדבר הפשוט שהצעתי מזמן, שההכשרות של מערכת הפקידות תהיינה באחריות בלעדית של מדינת ישראל, תוך הקמת מערכת הכשרות כחול לבן שמבוססת על היהדות, הציונות, המסורת והמורשת, לא מצליחים לבצע.
מערכת החינוך ממשיכה להיות שבויה בידי מערכת הפקידות (הדיפ-סטייט), במימון מאסיבי של מדינות זרות וקרנות שמאל זרות. ההורים ממודרים מהתכנים, ובוודאי שאין להם שום יכולת השפעה על החינוך של ילדיהם בתוך הכיתות. את מערכת השקיפות שיזמתי הצליחו גורמים שונים לתקוע, ובמקביל אין הכרעה לטובת חינוך יותר יהודי, יותר ציוני, יותר מסורתי ומבוסס כולו על התפיסה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה.
כבר עשרים ושניים חודשים אנחנו מקיזים את דמנו בעזה. היכינו את החמאס מכות חזקות, אולם לא הכרענו אותו. לעומת לבנון ואיראן, שם פעלנו בעוצמה, בתחכום וביצירתיות, בעזה זה לא הולך.
יש כמה וכמה סיבות לחוסר ההצלחה לנצח את החמאס לעת עתה, אבל מעל כולן מרחף חוסר היכולת של הממשלה לממש את מטרות המלחמה. לוחמי צה”ל הגיבורים, המילואימניקים ומשפחותיהם, הפצועים ומשפחותיהם והמשפחות השכולות, הינם גיבורים ומבקשים הכרעה, והממשלה, אחרי שהחליפה רמטכ”ל, עדיין לא שם. במקום הכרעה קיבלנו מינוי רמטכ”ל לעומתי לממשלה.
למרות הרוב המובהק של הממשלה, ולמרות מה שעברנו בשמחת תורה תשפ”ד והתעוררות הרוח היהודית הלאומית שהתגלתה מאז בקרב העם, הממשלה לא מצליחה להכריע בתחומים משמעותיים, שם נדרשת עמידה איתנה, נחישות גדולה והיצמדות לעיקרון המנחה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ואיננה מדינת כל אזרחיה, אל מול לחצים כבדים של השמאל הישראלי ושותפיו מאירופה וממדינות אחרות.
הגיע הזמן לגלות גבורה יהודית.
הגיע הזמן להכריע.

ראיון של חה”כ אבי מעוז באולפן ערוץ 14

דבריו של חה”כ אבי מעוז באירועי הפנינג לתלמודי התורה הלאומיים ולבתי הספר לבנות

רביב דרוקר חשף בערוץ 13 מה באמת מפחיד אותו (וזה לא החמאס או איראן).

נאומו של חה”כ אבי מעוז:

היום אנו מציינים 20 שנה לתחילת הביצוע של תכנית עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון וגירוש המתיישבים.
היום ברור לכולם הקשר שבין אותו פשע ואותה איוולת מדינית וביטחונית לבין מתקפת הטרור הזוועתית שהתרחשה בשמחת תורה, זו שמכונה מתקפת ה-7 באוקטובר.
בקרב גורמים מהשמאל נהוג לקרוא לממשלת ישראל הנוכחית ‘ממשלת ה-7 באוקטובר’.
אבל מבלי לנקות מאחריות את הממשלה הנוכחית, ממשלת ה-7 באוקטובר האמיתית זו הממשלה שביצעה את תוכנית ההתנתקות הארורה, זו שהגישה למחבלים את רצועת עזה על מגש של כסף, ולימדה אותם שבאלימות ובטרור הם יכולים לקפל אותנו.
ואלה חברי ממשלת ה-7 באוקטובר האמיתית:
ראש הממשלה אריאל שרון
המשנה לראש הממשלה שמעון פרס
השרים:
אהוד אולמרט
סילבן שלום
מאיר שטרית
גדעון עזרא
ציפי לבני
צחי הנגבי
מתן וילנאי
אופיר פינס
בנימין בן אליעזר
חיים רמון
שלום שמחון
יצחק הרצוג
דליה איציק
אברהם הירשזון
דני נווה
לימור לבנת
וישראל כץ
מקווה שדייקתי וסליחה אם פיספסתי מישהו.
בנימין נתניהו התפטר כמה ימים לפני ההתנתקות.
כמה מהם התנצלו בפני עם ישראל על השותפות שלהם בדבר הנורא הזה?
לא יודע.
גם פורום המטכ”ל של לפני שנתיים מכונה ‘פורום מטכ”ל של ה-7 באוקטובר’.
אבל מבלי לנקות מאחריות את פורום המטכ”ל הזה, מי שבאמת ראוי לתואר הזה הם גם חברי פורום מטכ”ל תחת ממשלת העקירה והגירוש.
אלו שנרתמו בהתלהבות למשימת העקירה והגירוש, ואלו שרק מילאו פקודות:
הרמטכ”ל דן חלוץ
האלופים:
משה קפלינסקי
דן הראל
בני גנץ
אהרן פרקש
יצחק הראל
אלעזר שטרן
אבי מזרחי
אודי שני
ישראל זיו
אליעזר שקדי
דוד בן בעש”ט
יפתח רון-טל
וג’רי גרשון
ותתי האלופים:
אביחי מנדלבליט
מירי רגב
ואילן הררי.
וכמובן אסור לשכוח את תת אלוף גרשון הכהן שפיקד על העקירה והגירוש עצמם.
האם שטיפת המוח והינדוס התודעה על ידי כל אותם מכונים וקרנות פרוגרסיביים שאיפשרו את השותפות של הצבא בפשע הזה לא קיימים היום?
בהחלט קיימים.
והגיע הזמן להתחיל את שינוי העומק, כדי שלא נהיה בבחינת כסיל ששונה באיוולתו.

סרטון שפרסם חה”כ אבי מעוז