בראיון באולפן ערוץ 14 דיבר סגן השר אבי מעוז על השינוי שצריך להתרחש בקבינט המלחמה ועל יחס מערכת אכיפת החוק כלפי האנרכיסטים.

בטור דעה שפרסם סגן השר אבי מעוז בעלון ‘עולם קטן’ הוא הסביר בהרחבה על מה כולנו צריכים להיות גאים:

בהחלט אנחנו צריכים להיות גאים.

גאים להיות יהודים, בנים לעם שנבחר על ידי בורא עולם להביא את האנושות מהתהום הפראית והברברית שהיה שרוי בה לפני אלפי שנים ועד למצבה המאושר, המתוקן והשלם באחרית הימים

גאים במסורת ובמורשת המפוארות שיש לעם שלנו. מסורת ומורשת, שמקורן בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה שקיבלנו משמים בהר סיני ושעוברות מאב לבן כבר למעלה מ- 3,300 שנה.

גאים להיות חלק משרשרת הדורות שהתחילה באברהם אבינו ושרה אמנו ובשאר האבות והאימהות, ושנמשכת מאז במשך אלפי שנים עד לדור שלנו, ושתמשיך גם לדורות הבאים.

גאים על הזכות לגור בארץ ישראל, ארץ חמדת אבות, שכל דורות הגלות ייחלו לזכות בכך, ועוד יותר על הזכות לגור בה בפריחתה ובחזרתה לתחייה לאחר שנות שממון כה ארוכות כאשר חיכתה לשוב בניה-בוניה.

גאים להיות אזרחים במדינת ישראל, המדינה היהודית של העם היהודי, זו שהקמתה לפני 76 שנים הייתה הסיום הרשמי של הגלות.

גאים על קיבוץ הגלויות המופלא שמתרחש ביותר ממאתיים השנים האחרונות, חזרה לתחייה של עם מגלות ארוכה, כפי שלא קרה בשום עם אחר בתולדות האנושות.

גאים במדינה שבה עולם התורה פורח באלפי ישיבות, מדרשות, אולפנות, סמינרים ותלמודי תורה, ובע”ה יוסיף ויפרח ויגדל.

גאים במדינה שבניה נוהרים בהמוניהם ליחידות קרביות בסדיר ובמילואים, עם רוח לחימה מופלאה, גם ובעיקר בעת מלחמה, כאשר במודע הם בוחרים להיות בקו החזית והאש, למרות הסכנות, למען מדינתם ואחיהם.

גאים במדינה שהעם שבה, כמאמר השיר: ‘לֹא יֶחֱשֶׁה, שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר’.

גאים במדינה שבהלוויות של חיילים בודדים מתגלה שאין בישראל חיילים בודדים.

גאים במדינה שמלאה בארגוני חסד, בעמותות ובעשיית חסד באופן כללי, כפי שמאז ומעולם ניכרה אומה זאת בכך שבניה הם רחמנים וגומלי חסדים.

גאים במדינה שבה החקלאות פורחת ומצליחה. חקלאות שהיא כל כך מתאימה לקשר המיוחד בין עם ישראל לארצו. חקלאות שמשפיעה בחדשנותה ובהצלחתה על החקלאות בכל העולם.

גאים במדינה הקטנטנה שהמדע וההייטק שלה בולטים ומובילים ביחס למה שקורה בשאר מדינות העולם.

גאים במדינה שהפריון והילודה שבה נמצאים הרבה מעל שאר מדינות המערב ומדינות רבות נוספות בעולם. עדות מוחצת לאופטימיות והאמונה שטבועות בעם המופלא שלנו.

גאים במדינה, ששוב ושוב, כולל בשנה הקשה הנוכחית, נמצאת במקומות הראשונים של מדד האושר העולמי.

אנחנו גאים מאוד ושמחים על גאוותנו, אבל אנחנו צריכים להיות זהירים שהגאווה הזאת לא תביא אותנו חלילה לידי שכרון כח וחטא היוהרה שמסמאים את העיניים, לא מאפשרים לשמוע דעות אחרות וגורמים לאדם לשכוח את תפקידו ואת מחויבותו למי שנמצא מעליו ולעם ישראל.

בנאום הנדסת תודעה דיבר סגן השר אבי מעוז במליאת הכנסת על הגורם שאמור לקחת אחריות על רצועת עזה:

נאום הנדסת תודעה מספר 106, והפעם על גורם “אחר”.

שוב ושוב אנחנו שומעים על כך שלאחר המלחמה חייב להיות גורם “אחר” כלשהו שיהיה בעל הבית ברצועת עזה, והעיקר שהרצועה לא תהיה חלילה באחריות ישראלית.

הנדסת תודעה על מלא שבונה על הזיכרון הקצר.

איזה גורם זר יגן על אזרחי מדינת ישראל ותושבי הדרום?

הרשות תומכת הטרור שמממנת את הטרור ומחנכת לטרור?

הבלתי מעורבים שחגגו בצהלות את תוצאות המתקפה ושיתפו פעולה עם ההתעללות באחינו ואחיותינו?

אולי יוניפי”ל שלא מנע את התבססות החיזבאללה בגבול הצפון?

על ההזיות הללו שילמנו כבר בנהרות של דם בעקבות הסכמי אוסלו, הבריחה מלבנון וההתנתקות.

יש רק גורם אחד בעולם שיהיה מוכן לעשות הכל, במסירות נפש, למען ביטחון ישראל, ואלו חיילי צה”ל ואנשי מערכות הביטחון של מדינת ישראל.

אני ממליץ לכולנו להתחיל ללמוד מהעבר ולהפסיק לשגות באשליות.

בדיון מיוחד במליאת הכנסת לציון יום שורדי המתקפה בשמחת תורה קרא סגן השר אבי מעוז דברים של בני משפחות כמה מגיבורי הקרבות:

מאין שואבים כוחות?

אני רוצה להביא מקבץ מדבריהם של בני משפחות של מי שנפלו בקרבות בשמחת תורה ולנסות לשאוב מהם כוחות לכולנו.

עמיחי וייצן הי”ד, חבר כיתת הכוננות בכרם שלום, נפל בקרב הגבורה בקיבוץ, כאשר הוא וחבריו מונעים מהמחבלים לבצע טבח בתושבים.

אשתו הגיבורה טליה אמרה את הדברים הבאים, ואני מצטט:

“אנחנו אנשים ממש פשוטים, שרוצים לחיות בפשטות ובתמימות ובטוב עם העולם.

עמיחי היה צינור מבחינתו ואיך שאני רואה אותו. כל עבודת החיים שלו הייתה לנקות את עצמו ולהיות עוד יותר צינור לדבר ד’ ולרצון ד’ בעולם”.

אביו, הרב יוסף וייצן אמר, שכששאלו אותו מאיפה ניקח כח, הוא אמר, שכתוב שאליהו הנביא ישיב לב אבות על בנים, ואנחנו כאבות מסתכלים על הבנים ומקבלים מהם המון כח.

אמו, הרבנית רחל וייצן, הוסיפה, ואני מצטט: “טליה בשבעה אמרה שעמיחי לא יצא כשכן. הוא יצא כלוחם למען כל עם ישראל, בשם כל עם ישראל ולשם ד’, ואם היו שואלים אותו עוד פעם, אני רואה אותו רץ עם חיוך ובשמחה לעשות את המשימה, ואני בטוחה שהוא היה עושה בדיוק אותו דבר. ויותר מזה, אם היו שואלים אותי עוד פעם, אני הייתי שולחת אותו, לאותו דבר”.

יחד עם עמיחי, נהרג באותו קרב גבורה גם ידידיה רזיאל הי”ד, שגדל עם עמיחי ביישוב פסגות, והגיע איתו ביחד לקיבוץ כרם שלום.

אשתו שירה אמרה, ואני מצטט:

“כגודל הזוועות, כמות הניסים והגבורה שהתגלתה הייתה פי כמה וכמה, זה נתן זקיפות קומה, חשבנו שאנחנו הולכים כצאן לטבח, אבל הסיפור שלהם הוכיח שאנשים נלחמו כמו אריות, גם במקומות שנרצחו הרבה יהודים, כולם נלחמו להשיב את חרפת ישראל”.

עמיחי ונינו הי”ד, לוחם מגלן, נהרג בקרב גבורה בכפר עזה.

וכך אמרה אמו רחלי ונינו, ואני מצטט:

“עמיחי נהרג כשניסה להציל את חיי מפקדו שנפצע במהלך טיהור בתים בכפר עזה. הם נלחמו שעות ארוכות. עמיחי היה רגוע, בקור רוח אמר לחייליו: ‘אני רק רוצה שתזכרו בשם מי אנחנו כאן ולשם מה אנחנו כאן’. המפקד שלו נפצע ועמיחי מתעקש לחלץ אותו. העלו אותם לרכב שפינה תושבים נוספים, עמיחי עוצר לו את הדם ואז מחבל יורה צרור לעבר הרכב, עמיחי היחיד שנפגע. החובש שטיפל בו אמר שהוא הסתובב הרבה בכפר עזה ופינה גופות וכולם היו עם מבטי אימה על הפנים, אבל עמיחי נהרג עם פנים של שבת קודש.

עמיחי היה איש של מילים. הנציח רגשות. כתב הרבה טקסטים מכוננים שהראו על נשמה גבוהה עם מודעות ברורה לתפקידה בעולם. אני מצטט את מה שהוא כתב: “כָּל חֶשְׁבּוֹן פְּרָטִי מִתְבַּטֵּל, נֶעְצָר – אֶל מוּל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צַר. בְּהֵד שָׁזוּר נֶצַח קוֹרְאִים אָנוּ – הִנְנוּ”. הוא כתב הרבה על המשכיות עם ישראל, ראה עצמו כחוליה בשרשרת: ‘אני עוד גחלת בתקומה’. כתב לרב שלו כך: ‘תוך כדי סחיבת פצועים  – זו לא סתם זיעה, אלו דמעות של 2000 שנה'”.

משמחת תורה ועד היום מתגלה גבורה עצומה של חיילינו הגיבורים שממשיכים ללא הרף להילחם על תקומת ישראל בארצו.

אני מתפלל מכאן לנחמה לכל משפחות הנופלים והנרצחים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים,

להשבת כל החטופים במהרה למשפחותיהם,

לרפואה שלימה לכל הפצועים,

ולחזרת כל המפונים לבתיהם בביטחון ובשלווה.

במהרה בימינו אמן.

בעקבות מותו של נשיא איראן כתב סגן השר אבי מעוז:

רק לפני פחות מחודש הוא איים כי ‘אם ישראל תתקוף, לא יישאר ממנה דבר’, וכעת הוא גרגר אבק בהיסטוריה.

כן יאבדו כל אויביך ד’

לאחר שאנרכיסטים מהשמאל כאשר תכננו להבעיר רכבים בכביש מספר 1 כתב סגן השר אבי מעוז:

חבורת האנרכיסטים הפרועה מרשה לעצמה לעשות ככל העולה על רוחה כי היא יודעת שיש לה את הגיבוי של היועמ”שית. מדוע לא מפעילים את המחלקה היהודית בשב”כ נגד אותם אנרכיסטים? מדוע היועמ”שית מעלימה עין? קורא למנהיגי מחנה השמאל לפיד גנץ ואייזנקוט לגנות את האנרכיה הזאת!