במסגרת ההיערכות לבחירות המוניציפליות, נפתח הערב סניף נעם בעיר חריש. יו”ר מפלגת נעם סגן השר ח”כ אבי מעוז השתתף באירוע פתיחת הסניף, שוחח עם התושבים ושמע על הצרכים השונים ועל הנושאים הדורשים טיפול.
“כשהייתי מנכ״ל משרד השיכון”, סיפר מעוז, “בדיוק פרצה האינתיפאדה. משרד השיכון היה מושקע בחריש ב-150 מיליון ש”ח של תשתיות. אך שום יזם לא רצה להתקרב. ניסינו לארגן משפחות שיגורו בבתים שנבנו, מחירי הדירות היו ברצפה. ברוך ה’ הוקם גרעין של בוגרים ממצפה רמון. באחת מההזדמנויות אמרתי להם שהדבר הכי חשוב למדינת ישראל זה ליישב את חריש”.
מעוז הוסיף: “ראיתי בחריש עיר אסטרטגית לעצירת ההתפשטות הערבית מואדי-ערה. אני מכיר את חריש 21 שנה, ושום דבר לא השתנה, במובן הזה שהמקום תמיד היה נעים ומיוחד, ולכן אין לי ספק שחריש תמשיך להיות דגל של צביון יהודי במדינת ישראל, ומבחינתי, אין סגירת מעגל יפה יותר מפתיחת סניף נעם בחריש”.
לדברי מעוז “אנחנו כרגע מעוניינים מאוד להשקיע בבחירות המוניציפליות, ואני אומר לכם: יש יותר ויותר אנשים שאומרים בפה מלא שהם תומכים בנו ורוצים צביון יהודי בחריש, ובמדינה כולה”.
סגן השר והאחראי על ארגון נתיב, הגיע ל’נקודה חמה’ של הארגון הנמצאת בחדרה. סגן השר קיבל סקירה על שיתופי הפעולה בין עובדי נתיב לבין משרד העלייה והקליטה ומשרד הפנים.
בשבוע שעבר ביקר לראשונה סגן השר מעוז בנתיב, נפגש עם העובדים בארגון ושוחח עמם על חשיבות עשייתם. מעוז אמר לעובדי נתיב כי קבלת האחריות על הארגון היא סגירת מעגל בשבילו, כמי שפעל במטה לעליית יהודי ברית המועצות ארצה
סגן השר אבי מעוז התייחס במליאת הכנסת לשאלות ההיפותטיות העולות בשבועות האחרונים, במטרה לבקר את רפורמת ההבראה במערכת המשפט. מעוז קרא שוב למחנה השמאל: תמחו, אך בלי דמגוגיה, הסתה אלימות והמרדה.
בין יתר דבריו אמר מעוז: “כאשר חסידי הבג”ץ מבקשים להתנגד להגבלת כוחו בפסילת חוקים הם שואלים מה יהיה אם הכנסת תחליט להרוג את כל הג’ינג’ים… אני רוצה לעומת זאת לשאול שאלה לא היפותטית. מה יקרה אם הכנסת תחליט לגרש את כל הג’ינג’ים מבתיהם? בעצם לא את כל הג’ינג’ים, רק את אלה מגוש קטיף יחד עם משפחותיהם ושכניהם. מי יגן עליהם, בג”ץ? ועוד שאלה לא היפותטית: מה יקרה אם שופטי בג”ץ יחליטו לגרש את כל הג’ינג’ים מעמונה וממגרון יחד עם משפחותיהם ושכניהם? מי יגן עליהם?”
יו”ר מפלגת נעם סגן השר ח”כ אבי מעוז התייחס בנאומו במליאת הכנסת לרפורמת ההבראה המתוכננת במערכת המשפט, ולדרך בה בוחרים המבקרים להתנגד לרפורמה.
“כשדרשנו, כעמדת היועמ”שית של הכנסת, להפריד את ההצמדה הלא ראויה של רפורמת הכשרות לחוק ההסדרים, שופטי בג”ץ גלגלו אותנו מכל המדרגות. נשיאת העליון לא נשאה נאום חוצב להבות כנגד השינויים מרחיקי הלכת בזהות היהודית של המדינה. היא לא קראה למהפכה ההיא מתקפה שלוחת רסן על המדינה היהודית, שמרסקת ומנחיתה מכה אנושה על היהדות במרחב הציבורי. היא גם לא טענה שהניסיון להציג את רפורמת הכשרות כדאגה ליהדות זו נשיאת שם היהדות לשווא. אנחנו לא נחשבנו למיעוט שבית המשפט שלה ראה לנכון להגן על זכויותיו מפני דורסנות הממשלה. אבל אנחנו לא הובלנו מרי אזרחי, לא קראנו לסירוב פקודה המוני, לא הטלנו אימה על חברות וארגונים במשק בניסיון לרתום אותם למחאה שלנו, בטח שלא השווינו את התהליכים לגרמניה של שנות ה-30. רק זעקנו, מחינו והפגנו”.
“חבריי, חברי האופוזיציה. אני לא מבקש את תמיכתכם במהלכי הממשלה. אדרבה, תמשיכו בפעולות המחאה הדמוקרטית בגבולות החוק. אבל אנא מכם, אל תעברו את הגבול של מרי אזרחי. אל תעברו את הגבול של עשיית דה-לגיטימציה למדינה ולממשלה הנבחרת. כי אנשים אחים אנחנו”.
עיצוב ופיתוח: דורון מאיר דיגיטל
שומרים לכם על הפרטיות! לא נשתף או נעביר את פרטיכם לשום גורם אחר.
