חה”כ אבי מעוז פנה במכתב לראש הממשלה לקראת יום העצמאות:
לכבוד,
חה”כ בנימין נתניהו
ראש ממשלת ישראל
הנידון: קידום חוק הריבונות על יהודה ושומרון
נכבדי,
ראשית, אני רוצה לפתוח בהערכתי העצומה להנהגתך את מדינת ישראל לאורך כל המלחמה, מאז שמחת תורה תשפ”ד כאשר הופתענו והאויב טבח בנו, וביתר שאת במערכה הנוכחית ‘שאגת הארי’.
עם פרוץ המלחמה, נשאת עיניך למרחוק ואמרת שאנחנו נשנה את פני המזרח התיכון.
אכן, מצבנו היום שונה לאין שיעור מזה שהיה בעת מתקפת הטרור בשמחת תורה, והמזרח התיכון אכן הולך ומשתנה.
כעת, לאחר המכות שהנחתנו, ובע”ה עוד ננחית, על איראן, ולאחר שמעמדה ומעמד זרועות התמנון שלה נחלש משמעותית, הגיעה ההזדמנות לוודא שאכן פני המזרח התיכון משתנים.
בע”ה בעוד כחודש אנחנו נכנסים לשנה ה-60 למלחמת ששת הימים, שבה זכינו בחסדי שמים וע”י גבורת הלוחמים לאיחודה של ירושלים עם מקום המקדש והכותל המערבי ולשחרור חבלי מולדתנו, ובהם יהודה ושומרון ורמת הגולן.
על ירושלים המאוחדת ועל רמת הגולן כבר זכינו להחיל ריבונות.
הגיעה העת להשלים את המהלך.
העוצמה שהפגנו ב’שאגת הארי’ וההפנמה שהולכת ומחלחלת בקרב מדינות המפרץ שהאינטרס הישראלי תואם את האינטרס שלהם ולא להיפך, מקרבות משמעותית את האפשרות שמדינות אלו, ובראשן ערב הסעודית, יצטרפו להסכמי אברהם מבלי להתנות זאת בפתרון שתי המדינות, כפי שגרסה הקונספציה הישנה.
כעת, במציאות הגיאו-פוליטית הנוכחית, גם הנשיא טראמפ וגם מדינות המפרץ, ובראשן ערב הסעודית, בשלים יותר להבין כי הקמת מדינת טרור בלב מדינת ישראל היא לא צעד בכיוון השלום, אלא צעד של חיזוק המאבק כנגד קיומה של מדינת ישראל, מאבק שנתמך והובל עד כה ע”י איראן וגרורותיה. אין ספק כי הנשיא טראמפ ומדינות המפרץ מסוגלים יותר להבין כיום, כי דווקא שליטתה וריבונותה של מדינת ישראל ביהודה ושומרון, הן הן הערובה ליציבות ולשלום בארצנו בפרט ובמזרח התיכון בכלל.
ממשלת ישראל בראשותך אכן מקדמת את ההתיישבות בחבלי ארצנו, ואני מברך אותך על הקמתם של כל אותם יישובים חדשים ועל המשך פיתוח הכבישים והתשתיות.
אולם, כפי שחזינו כולנו בהחרבת גוש קטיף, ריבונות דה-פאקטו איננה מספיקה כנגד בעלי קונספציות הזויות ומסוכנות.
רק העברת חוק הריבונות על שטחי יהודה ושומרון תעגן בצורה משמעותית את אחיזתנו בנחלת אבותינו ותבטיח את עוצמתנו, גם במקרה של ממשלה בעלת קונספציות של חולשות וחוסר הכרה בצדקת מאבקנו לקיומה של מדינתנו כמדינה יהודית.
משוכנע אני, אדוני רוה”מ, שבידך להשלים את המהלך ההיסטורי בתמונת ניצחון מופלאה של השלמת הליכי החקיקה של חוק הריבונות, ובכך להחיל את הריבונות הישראלית ביו”ש, ומתוך עוצמה זו אף תצטרף ערב הסעודית להסכמי אברהם.
משכך, אני קורא לך לאפשר את קידום הליכי החקיקה של הצעת החוק שלי בעניין החלת ריבונות ביו”ש.
כי ‘מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות’.
” חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת, כִּי עִמְּךָ ד’ אֱלֹוקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ”.
לקראת יום עצמאותה ה-78 של מדינת ישראל אני מאחל לך, למשפחתך ולכל בית ישראל חג עצמאות שמח והמשך התעצמות פיזית ורוחנית של מדינת ישראל.

בכבוד רב
חה”כ אביגדור מעוז

בנאום במליאת הכנסת סיפר סגו השר אבי מעוז אלו נושאים השר גנץ לא מעוניין שייחקרו:

השר בני גנץ הגיש לממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בגין אירועי שמחת תורה והמלחמה.

על פי ההצעה, הוועדה תחקור את המדיניות, קבלת ההחלטות, ההיערכות, הכוננות, המוכנות וההשפעות של גופי הביטחון והמודיעין, כלל משרדי הממשלה והמערכות האזרחיות, ואת מהלכי יום ה- 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, כלשונו.

את מה לא הציע השר גנץ שהוועדה תחקור?

את הסכמי אוסלו, שבהם ממשלת ישראל הרימה מאשפתות ארגון טרור, הביאה אותו לכאן, חימשה אותו בעשרות אלפי כלי נשק, נתנה לו שליטה על חלק מיהודה, שומרון ועזה, ואחר כך התפלאה שהטרוריסטים המשיכו להיות טרוריסטים.

הוא לא הציע לחקור את הבריחה מלבנון, שהוא כמפקד היק”ל היה זה שניהל אותה וסגר את השער. הבריחה שהפקירה את לוחמי צד”ל, הביאה את מחבלי החיזבאללה לגבול הצפון וגרמה לכך שהיום תושבי הצפון עקורים מבתיהם.

הוא לא הציע לחקור את העקירה והגירוש מגוש קטיף, שכונו בשם המכובס ‘ההתנתקות’, ושגרמו להגשת רצועת עזה על מגש של כסף לחמאס.

וכמובן, שגנץ לא הציע לחקור את עיסקת שליט, כלומר, את שחרור מעל אלף מחבלים, כולל המרצח סינווא  והנהגת החמאס הנוכחית.

ואתם יודעים למה?

מכיון שגנץ היה הרמטכ”ל באותה תקופה, וכרמטכ”ל הוא תמך בעיסקה, ואף הסביר שממשלת ישראל הייתה מודעת למחיר ולאתגר האפשריים.

מה הייתה ההערכה המצב של הרמטכ”ל דאז?

אני מצטט: “לא מן הנמנע שנפגוש חלק מהמשוחררים בפעילות הצבאית בעתיד, אבל בהערכת המצב שלנו אנחנו חושבים ששחרור האסירים הוא בר הכלה מבחינה ביטחונית”. עד כאן סוף ציטוט.

בשמחת תורה התברר, לדאבון כולנו, ששחרור האסירים אינו בר הכלה מבחינה ביטחונית.

לאותה תפיסה היה שותף הרמטכ”ל הנוכחי, שגנץ מינה אותו במחטף בממשלת מעבר בגיבוי היועמ”שית, כדי לכפות אותו על הממשלה שקמה לאחר הבחירות.

אותו רמטכ”ל, עם אותה קונספציה, שגם הוא אומר כמה חודשים לאחר שמחת תורה שצה”ל חזק מספיק כדי שמדינת ישראל תדע להכיל עוד עיסקה של שחרור אסירים.

הקונספציה והאיוולת בצורה מזוקקת.

בתגובה לקביעת דיון דחוף בבג”ץ בדרישה לסגור מתקן כליאה צהל”י של מחבלים כתב סגן השר אבי מעוז:

אפילו לאחר שמחת תורה, בית המשפט ממשיך בסירוס העקבי של מדינת ישראל בזמן מלחמה רב זירתית. השיטה אותה שיטה, והשופטים אותם שופטים שמפריעים למערכות הביטחון לעשות את עבודתם נאמנה ויש להם חלק בלתי מבוטל בהתארכות המלחמה וחוסר היכולת להביס את האויב בזמן קצר.

בתגובה להכרזתו של ראש ממשלת ספרד על הכרה במדינת פלסטינית כתב סגן השר אבי מעוז:

מצער שראש ממשלת ספרד מסרב לפקוח את עיניו ולהכיר בכך שמדינת ישראל היא קו החזית של המלחמה באיסלאם הקיצוני שנמצא כבר בתהליך כיבוש של אירופה. אף החלטה לא תשנה את העובדה הפשוטה כי ארץ ישראל שייכת לעם היהודי, ולעולם ירושלים המאוחדת תהיה הבירה הנצחית של מדינת ישראל.

בדיון במליאת הכנסת לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית קשר סגן השר אבי מעוז בין הניצחון ההוא לניצחון הנדרש מאיתנו היום:

כאשר גרמניה הנאצית פתחה במלחמת העולם השנייה במטרה לכבוש את אירופה ולהשמיד את יהודיה מעל פני האדמה, מעטים היו אלו שהתייצבו באומץ לצידו של העם היהודי.

המדינות שהובילו את המלחמה בגרמניה הנאצית עשו זאת כל אחת כאשר החרב הייתה מונפת מעליה.

שנה לפני המלחמה, בוועידה בעיר אוויאן שבצרפת, סירבו רוב המדינות להרחיב את קליטת הפליטים היהודים שברחו מהמשטר הנאצי.

האונייה סנט לואיס, שיצאה מגרמניה עמוסה בפליטים יהודים בעקבות ליל הבדולח, סבבה על שערי מדינות שלא הסכימו לתת ליהודים שעל סיפונה לרדת בחופיהן, והם נאלצו לחזור לאירופה. חלקם נספו בשואה.

הבריטים המשיכו לסגור את שערי הארץ בפני פליטי השואה במהלך המלחמה ולאחריה.

האמריקאים והבריטים סירבו להפציץ את מחנות ההשמדה ואת מסילות הרכבת המוליכות אליהם.

עם ישראל נותר בודד, נרדף ומושמד, כמעט ללא שום יכולת להגן על עצמו מפני המפלצת הנאצית וכוונותיה המוצהרות להכחידו, במטרה שלא ייזכר שם ישראל עוד.

מי שקפצו בשמחה על העגלה הנאצית מאז עלייתם לשלטון היו מנהיגי המאבק הערבי ביישוב היהודי בארץ ישראל, ובראשם המופתי אל-חוסייני, ששיתף פעולה בצורה הדוקה עם היטלר ימ”ש, ובין השאר שידר נאומי הסתה בערבית מברלין, היה מראשי המסיתים בעיראק שהובילו לפרעות הפרהוד, שגם אותן אנחנו מציינים היום, גייס מוסלמים ליחידות אס. אס. והיה שותף לתכניות שונות להשמדת יהודי הארץ.

ההזדהות של ערביי הארץ עם הנאצים לא הייתה אנקדוטה חולפת.

השנה, במהלך הקרבות בעזה, מצאו לוחמינו הגיבורים עותקים של ספרו של הצורר מתורגמים לערבית.

שאיפת ההשמדה של העם היהודי חיה וקיימת.

80 שנה לאחר השואה מדינות עומדות מן הצד ושותקות כאשר יש מי שמבקשים להשמיד את מדינת ישראל.

80 שנה לאחר השואה מדינות רבות מבקשות להטיל עלינו מגבלות שמעולם לא העלו בדעתן להטיל על עצמן, לא בהפצצות על דרזדן, ברלין, המבורג, לא בהטלת הפצצות על יפן, לא בווייטנאם ולא באפגניסטן.

80 שנה לאחר השואה יש מי שמעזים להשוות בינינו, שקמנו לעמוד על נפשנו לאחר המתקפה הברברית בשמחת תורה , לבין המרצחים הארורים.

80 שנה לאחר השואה יש מי שמשתפים פעולה, בגלוי או בסתר, עם המשטר האיראני, שמכריז בגלוי על שאיפתו להשמידנו.

80 שנה לאחר השואה יש מי שלא מתבייש להביע צער על מותו של התליין מטהרן.

אבל יש משהו אחד שהשתנה מהותית.

מדינת ישראל נוסדה והיא חיה וקיימת.

מדינה חופשית ועצמאית, עם צבא וכוחות ביטחון, עם חיילים גיבורים שמוכנים למסור את הנפש למען עם ישראל ומדינתו ועם עורף אזרחי חזק ומסור.

מתי הסתיימה מלחמת העולם בחזית המזרח הרחוק?

כאשר יפן נכנעה לאחר הפצצת הירושימה ונגסאקי.

לפי מה נקבע יום הניצחון על גרמניה הנאצית?

לפי התאריך שבו גרמניה נכנעה, היטלר שכב מת בבונקר שלו וגרמניה וברלין נכבשו וחולקו בין בעלות הברית.

אם כן רבותיי, הניצחון כולל את הכניעה, את כיבוש השטח הנאצי ואת חלוקתו.

זו צריכה להיות גם הגדרת הניצחון שלנו:

כניעה מוחלטת של החמאס הנאצי, כיבוש השטח וחלוקתו הזמנית.

מדינות כמו ארה”ב, בריטניה וצרפת, שכל כך דואגות לערביי עזה, מוזמנות לנהל את חייהם בחלק המיושב של הרצועה,

ואילו אנחנו נעבד, נפריח ונצמיח את כל החלק הפתוח, כאשר השליטה הצבאית הבלעדית הינה של מדינת ישראל, באופן שיבטיח, שמה שהתרחש מאז הסכמי אוסלו וההתנתקות, וביתר שאת בשמחת תורה, לא יקרה עוד לעולם.

באוניברסיטה העברית אפשרו לסטודנטים להפגין כנגד המלחמה בעזה ולצעוק סיסמאות של תמיכה בטרור. סגן השר אבי מעוז הגיב:

בזמן שחיילינו הגיבורים מוסרים את נפשם למען עם ישראל, ישנה חבורת אנרכיסטים תומכי טרור שקוראים קריאות אלימות באוניברסיטה העברית. גם לחופש הביטוי והמחאה יש גבול. לא ייתכן שראשי האוניברסיטה ישתקו לנוכח קריאת כאלה התומכות בטרור. יש להדיח את הסטודנטים תומכי הטרור הללו ויפה שעה אחת קודם!