הבריח התיכון שמחבר בין החוק שאנחנו מדברים עליו לבין חוק הגיוס זה הניסיון לכפות אורח חיים אחר על ציבור שלם.
אני רוצה לדבר דווקא על חוק הגיוס.
התורה והצבא הם שני יסודות שעליהם המדינה עומדת ומתקיימת.
כפייה לא תביא לגיוס של אף אחד.
אני רוצה להגיד נקודה מסוימת, עלתה לי מחשבה כשהשתתפתי בעצרת התפילה, שהיא הייתה המונית, ואני רוצה להסביר למה השתתפתי, למה אני חושב שדווקא חיבור עם הציבור החרדי, ואני רוצה להסביר למה.
התורה והצבא שני יסודות.
מרן הרב קוק זצ”ל אומר שבקשר לתורה יש ארבע יסודות, ארבעה שלבים, איך אפשר להביא לקירוב הבנה לגבי התורה.
השלב הראשון שאתה צריך לעשות זה לדבר על כבוד התורה. כבוד התורה זה הדבר הבסיסי ביותר.
לאחר מכאן תעבור לשלב אחר. חיבת התורה.
לאחר מכן, השלב השלישי, הכרת התורה. תלמד. תכיר.
והשלב הרביעי זה קיום התורה.
אני רוצה לעשות אנלוגיה לגבי הציבור החרדי, היחס שלו לגבי המדינה ולגבי הצבא.
עכשיו, אני אומר –יש תהליכים. התהליכים האלה קורים לאט אולי, אבל הם קורים.
אני חושב שהניסיון להביא חוק גיוס בכפיה גודע את התהליכים האלה.
ואני רוצה להגיד, כמו שהרב מדבר על כבוד התורה, חיבת התורה, הכרת התורה וקיום התורה, אני חושב שאנחנו צריכים לפעול באותה מידה.
קודם כל כבוד המדינה והצבא, לאחר מכן חיבת המדינה והצבא, לאחר מכן, שלב השלישי, כבר הכרת הערך של המדינה והצבא, ואז נגיע לשלב הרביעי שזה קיום, שירות.
אני חושב שלאחר שעוברית את השלבים האלה, קודם כל כבוד, יחס של כבוד, לאחר מכן יחס של חיבה, לאחר מכן כבר הכרת הערך, אפשר להגיע לשירות צבאי.
כפייה לא תביא חרדי אחד, וכשנגיע לשירות הצבאי הצבא יצטרך לעשות הרבה שינויים, והדבר העיקרי – לעגן בפקודות מטכ”ל את כל היחידות וכל תנאי השירות של החרדים.
