אנו עומדים בפתחה של שנת הלימודים תשפ”ה.
אני רוצה לאחל לכל תלמידי ישראל ולהוריהם שנת לימודים טובה, מוצלחת, בטוחה ומוגנת.
מוגנת כמובן גם מפני האיומים הפיזיים בזמן מלחמה, אבל גם מפני האיומים התרבותיים הרוחניים.
אנו נמצאים במאבק עם תרבות הפוסטמודרניזם, זו שמטילה ספק בכל האמיתות, שעד לא מכבר היו ברורות ופשוטות לכל אחד מאיתנו, וזו שחותרת לטשטוש כל הזהויות, ובהקשר שלנו בין השאר למחיקת הזהות הלאומית – יהודית שלנו.
אני רוצה לתת דוגמא אחת איך התרבות הזאת יכולה להשפיע באופן הרסני במערכת החינוך.
שרת החינוך לשעבר, פרופ’ יולי תמיר, אמרה לא מזמן, תוך כדי המלחמה, שתפיסת העולם העקרונית שלה מתנגדת לערך הניצחון. אמירה עקרונית כזאת מעוותת באה מתוך תפיסת עולם שבה ‘האחר הוא אני’, משפט שהפך למוטו במערכת החינוך של מדינת ישראל בשנים האחרונות. אם ‘האחר הוא אני’ ואין הבדל מהותי ביני לבין האויב אז באמת אין מקום לערך כמו ניצחון, וחיילי צה”ל לא מסוגלים לירות על אזרחים עזתים ‘בלתי מעורבים’ כאשר הם חוזרים מהפשיטה שלהם לתוך הקיבוצים בשמחת תורה ומהזוועות שבוצעו שם.
אין כמו פתיחת שנה כדי להזכיר את החשיבות של החינוך הלאומי יהודי.
פונים אליי בכאב הורים רבים לילדים בחינוך הממלכתי ומלינים על כך שילדיהם לא לומדים תנ”ך ומסורת ישראל, ולא נפגשים עם ערכים ציוניים לאומיים.
חינוך שמחזק את הזהות הלאומית והיהודית הוא הערובה לכך שכמדינה נהיה מה שאנחנו אמורים להיות, וממילא לכך שנדע להתמודד טוב יותר עם האתגרים העומדים לפתחנו.
בואו נוודא שבשנת הלימודים הקרובה, תלמידי ישראל לא רק יקלטו עובדות ונתונים, אלא קודם כל יקבלו כלים שיחזקו את זהותם היהודית והלאומית, כי חינוך ללא שורשים וללא זיקה למסורת הוא איום קיומי עבורנו.
האתגר הגדול של מערכת החינוך כיום הוא לחדול מהכניעה לזרמים המפרקים והמטשטשים של הזהויות, ולעמוד על כך שהזהות הלאומית והזהות היהודית הן אלו שיובילו וינחו את כל המערכת. עלינו לחזק את החינוך לזהות לאומית ויהודית, לתת לתלמידים יותר מסורת, יותר מורשת ויותר לימודי תנ”ך, ולאפשר להם להיפגש עם האמת של היהדות אל מול הטלת הספק של התרבות הפוסטמודרנית.
בשנת הלימודים הקרובה אני מתחייב להמשיך להיאבק למען השקיפות שחייבת להיות לכם ההורים ביחס לכל מה שקורה בכיתות ובבתי הספר, ולמען החירות שלכם לבחור את החינוך שמתאים לעולם הערכים הלאומיים והיהודים של כולנו.
