סגן השר אבי מעוז התייחס בנאומו במליאת הכנסת למציאות בה בתקופה האחרונה מגיעים ערביי אום אל פחם להפגין והתפלל בסמוך לקיבוץ מגידו בטענה הקיבוץ יושב על אדמות השייכות להם.
“קיבוץ מגידו הוקם ע”י קבוצה מתנועת השומר הצעיר בשנתה הראשונה של המדינה, לאחר שתושבי העיירה לָג’וּן, שנכבשה ע”י חטיבת גולני, ברחו ברובם לאום אל-פחם. בבחירות האחרונות התפלגו המצביעים במגידו כך:
יש עתיד כ- 44%
העבודה כ- 15%
המחנה הממלכתי כ- 14%
מרצ כ- 13%
יחד עם האחוז וחצי שהצביעו לליברמן, הצביעו לשמאל מעל 88% מקרב המצביעים במגידו.
בתקופה האחרונה מגיעים ערבים מאום אל-פחם להפגין ולהתפלל בסמוך לקיבוץ. הם לא שכחו מעולם את הזיקה שלהם לאדמות מגידו. 75 שנים הם מחכים לשוב לאדמותיהם כפי הבנתם. אבל מבחינת השמאל הישראלי יש איזשהו חילוק מוזר בין חלקי הארץ ששוחררו במלחמת העצמאות לבין אלו ששוחררו במלחמת ששת הימים.
בעוד ביחס ליהודה ושומרון ולמתיישבים בהם יש יחס מנוכר, בהאשמה שמדובר בכיבוש בלתי מוסרי ובלתי חוקי, עם חבלי הארץ מתש”ח לעומת זאת, אין להם שום בעיה מוסרית או חוקית.
האמת, שאכן יש הבדל בין שני סוגי ההתיישבות הללו.
ביהודה ושומרון לא הוקמו יישובים על אדמות כפרים או יישובים ערביים שתושביהם גורשו.
בתוך מה שמכונה ‘הקו הירוק’ קמו מאות יישובים, קיבוצים ושכונות ממש על אדמות הכפרים הערבים, ולפעמים אפילו לא על חורבותיהם, אלא באותם בתים עצמם, כמו למשל בכמה משכונות ירושלים.
אבל בניגוד לאותה חלוקה מדומיינת של השמאל, אצל ערביי הארץ אין חלוקה כזאת.
ה’נכבה’ מ- 48′ היא אסון לא פחות בעיניהם מאשר ההפסד הצורב במלחמת ששת הימים.
ארגון הטרור אש”ף, שיו”ר רשות הטרור עומד בראשו, נוסד שלוש שנים לפני שחרור יהודה ושומרון.
השאיפה המתמדת שלהם היא שחרור כל הארץ משלטון היהודים.
תהליכי השלום המדומיינים כמו אוסלו, וההסכמה להקמת האוטונומיה שלהם, הם רק עוד שלבים בתורת השלבים להשמדת מדינת ישראל.
שלא תבינו לא נכון. אין בי שום שמחה לאידם של חברי קיבוץ מגידו. מדובר באחים שלי.
אבל הגיע הזמן לפקוח את העיניים. הגיע הזמן לברר לעצמנו מנין באמת נובעת זכותנו וחובתנו על הארץ הזאת.
הגיע הזמן לחזור לעצמנו ולעצמיותנו, ומתוך כך להבהיר לאויבינו שאין שום סיכוי שבעולם לעקור אותנו מכאן.
