אם יש מגזר שהיחס אליו לוקה בחסר ומצריך תיקון משמעותי, מאז ומעולם, וקל וחומר בשנה וחצי האחרונות של מלחמת שמחת תורה, זה מגזר המילואים.
המוכנות של המילואימניקים ושל בני משפחותיהם, בדגש על המשפחות והנשים הגיבורות שנותנות את הגיבוי והתמיכה לבעלים ולאבות, לשים את הכל בצד, את העבודה, את חיי המשפחה ואת כל שאר ענייניהם הפרטיים, וללכת במסירות שאין כדוגמתה למען עם ישראל ולמען מדינת ישראל, היא פלא ומופת.
והפלא והמופת הללו גדולים פי כמה, כאשר אנשים הולכים כבר לסבב השלישי, הרביעי והחמישי במהלך המלחמה הנוכחית.
הדבר הזה היה אמור כבר לפני שנים לגרום לכך, שהמגזר המופלא הזה, שכירים ועצמאיים כאחד, יקבל את כל המעטפת ואת כל הצרכים, וימולאו כל החסרונות שנגרמים לו עקב שרות המילואים.
אבל, אדוני היו”ר, בתוך מגזר הגיבורים הללו, ישנו תת-מגזר שמקופח אף יותר.
ישנן אלפי משפחות, שבחרו לשלוח את הילדים שלהם לתלמודי תורה לאומיים ולבתי ספר לבנות, שלא משתייכים לחינוך הרשמי הממלכתי, הממלכתי דתי או לרשתות החרדיות, מתוך רצון לחנך את ילדיהם בהתאם לעולם הערכים והאמונות שלהם.
לפני כשעתיים חזרתי מהלווייתו של יוסף יהודה חיראק הי”ד שנהרג אתמול בעזה. גם הוא למד בתלמוד תורה שכזה בעיר העתיקה בירושלים.
אבל במשרד החינוך יש סנקציות על מוסדות כאלו, מקצצים להם את התקציבים ומפלים אותם.
בעוד שאר ההורים במדינת ישראל זוכים לחינוך חינם, ההורים הללו נאלצים לשלם בכל חודש מאות רבות של שקלים, ולפעמים אפילו תשע מאות שקל, על כל תלמיד במוסדות הללו, ומכיון שמדובר בדרך כלל במשפחות עם כמה ילדים בגילאים הללו, זה מגיע לתשלום של אלפי שקלים בחודש.
בתת-מגזר הזה של המילואימניקים ישנם אחוזי גיוס גבוהים, והרוב המוחלט של הבוגרים והאבות משרתים במילואים, כמימוש של אותה אמונה ואותם ערכים, שבגללם הם בחרו במוסדות החינוך הללו לילדיהם.
אז במקביל לכך שאותן משפחות נושאות בגאון בזכות של שירות המילואים, הן נושאות גם בנטל הכלכלי הכבד של התשלום על חינוך ילדיהם, בגלל שיש מי שחושבים שלימוד תורה הוא לא דבר מספיק חשוב לתקצוב, לפחות לא כמו אנגלית ומתמטיקה.
הגיע הזמן, אדוני היו”ר, לשים סוף לאפליה הזאת.
רק מתוך הכרה בזהות היהודית שלנו וחיבור אמיתי ועמוק אליה, נוכל לשאוב כוחות כדי לעמוד באתגרים הגדולים שעומדים בפנינו, שחלק משמעותי מהם הוא בחזית של אנשי המילואים, שיוצאים בכזו מסירות מתוך חיבור לאותה זהות.
הזהות הזו, במלוא עומקה, היא מה שמתחנכים אליו כל אותם ילדים בתלמודי התורה הלאומיים.
אדוני היו”ר,
התפטרותי מתפקיד סגן השר ומהקואליציה הייתה בעיקרה בגלל שהעוול הזה לא תוקן, למרות ההתחייבויות, גם בהסכם הקואליציוני וגם לאחר מכן.
בע”ה, אני שוב מתחייב לכל אותם ילדים ולהוריהם, שאני לא אנוח ולא אשקוט, ואמשיך להיאבק ולהילחם למענם ולמען מדינת ישראל, עד שהעוול המחפיר הזה יתוקן.
