ריבונות עכשיו

בפתח הדברים אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות שלושת החללים האחרונים של צה”ל, סמל ראשון שהם מנחם, סמל שלמה יקיר שרם וסמל יולי פקטור, ד’ ייקום דמם.
אני רוצה גם לשלוח את תנחומיי למשפחת זר על פטירתו של האיש והאגדה, ר’ משה זר זצ”ל.
ר’ משה הוביל את גאולת הקרקעות וההתיישבות ביהודה ושומרון, ואני בצניעות ובענווה רוצה להקדיש לו את הצעת חוק הריבונות.
אדוני היו”ר,
מן הסתם יגידו שאני מעלה את הצעת החוק הזו בגלל איזושהי הטרלה או טריק.
מן הסתם יגידו שזה שאני רק רוצה לאתגר את הממשלה מימין, אבל אני לא באמת מתכוון להצעת החוק הזאת.
מן הסתם יגידו שזה ניסיון שנדון לכישלון ורק שאני רוצה למשוך תשומת לב.
אז ברשותכם, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר מאיפה במהלך חיי נובעת הצעת החוק, ומה הקשר שלי להתיישבות ביהודה ושומרון וברחבי ארץ ישראל.
זה מתחיל בשנת תשל”ז, 77′ למניינם, זכיתי להקים יחד עם גרעין הנח”ל שאליו השתייכתי את קיבוץ מגדל עוז שבגוש עציון, ומכאן גם שם משפחתי.
קיבוץ מגדל עוז היה היישוב הראשון בגוש עציון ממזרח לכביש 60. מעבר לתוכנית אלון, שהייתה אז של מפלגת העבודה, ומי שחתם על הפקעת הקרקעות של מגדל עוז היה לא אחר מאשר שר הביטחון דאז, שמעון פרס.
בהמשך, בין השנים 99′ – 2004, כיהנתי כמנכ”ל של שני משרדי ממשלה, משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון, תפקידים שבהם זכיתי להיות בין הגורמים הבולטים בפיתוח יהודה ושומרון, גם על ידי הקצאת משאבים מרובים וגם על ידי הקמת יישובים ומאחזים חדשים, שב”ה הפכו כולם ליישובים פורחים.
זכיתי להיות אחד מהאנשים שמככבים בדו”ח שחיברה אשת השמאל מהפרקליטות, עו”ד טליה ששון, שנקרא ‘דו”ח המאחזים הבלתי מורשים’, ואף זכיתי לכינוי ‘אבי המאחזים’.
כל זאת, בחמשת שנותיי כמנכ”ל משרדי הפנים והשיכון.
דרך אגב, על מעשיי בימים האלו נחקרתי ביאח”ה, שכביכול, כל מעשיי, מאות התיקים שחתמתי עליהם, נעשו באופן בלתי חוקי.
אני שמח לראות שהממשלה הנוכחית מכשירה את כל אותם המאחזים שאנחנו הקמנו בשנים ההן ואף מאשרת יישובים חדשים.
בכל שנותיי פעלתי למען ההתיישבות בכל מרחבי ארצנו.
ההתיישבות בארץ ישראל היא החיבור שלנו לעצמנו כעם.
ההתיישבות בארץ ישראל היא הגאולה והתחייה הלאומית.
ההתיישבות בארץ ישראל היא מה שמפריח אותה, את ארץ ישראל, משממונה לאחר אלפיים שנות גלות.
האב הרוחני של כל תנועת ההתיישבות הגדולה, מה שהתחיל כגוש אמונים, היה רבינו, מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זכר צדיק וקדוש לברכה.
הרקע להתפטרות שלי בשנת 2004, ההתפטרות שלי, התפטרתי מתפקידי כמנכ”ל משרד הבינוי והשיכון, הייתה תוכנית שאז קראו לה ‘תוכנית ההתנתקות’, ולאחר מימושה בפי היא הפכה להיות תוכנית הגירוש מגוש קטיף.
את התוצאות אנחנו אוכלים עד היום.
הבריחה מהארץ.
ההתנתקות מהארץ ומחבל עזה.
הבריחה מהמתנה הגדולה שקיבלנו בניצחון הגדול על אויבינו במלחמת ששת הימים על ידי שחרור חבלי מולדתנו ביהודה, בשומרון ובחבל עזה.
לא יכולתי יותר לשמש כמנכ”ל בשעה שביקשו ממני לדאוג לתוכנית ההתנתקות ולדאוג לדיור חלופי למגורשים, ולכן התנתקתי מהממשלה המתנתקת מחבלי המולדת.
חשבתי שכעת הגיע הזמן לסגור מעגל.
כעת הגיע הזמן להשלים את המלאכה.
ולכן הבאתי והגשתי את הצעת החוק הזאת להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, במיוחד לאחר שקראתי את מכתבם של שרי הליכוד ושל יו”ר הכנסת לראש הממשלה, עם יציאתו לפני שבועיים לשליחות ההיסטורית באמריקה.
אני רוצה להקריא מה כתבו שרי הליכוד ובראשם יו”ר הכנסת וחברי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, ואני מצטט מתוך המכתב:
“אנו שרים וחברי כנסת קוראים להחיל את הריבונות והחוק הישראלי על יהודה ושומרון באופן מיידי.
זו העת לאשר בממשלה החלטה על החלת הריבונות, וזאת עד לסיום מושב הקיץ של הכנסת”, כלומר היום.
“לאחר ההישגים ההיסטוריים של מדינת ישראל בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו אל מול ציר הרשע של איראן וגרורותיה, יש להשלים את המלאכה ולהסיר את האיום הקיומי מבית, ולמנוע טבח נוסף בלב הארץ.
השותפות האסטרטגית והגיבוי והתמיכה של ארה״ב והנשיא דונלד טראמפ מייצרים שעת רצון להוביל את המהלך כעת ולהבטיח את ביטחון ישראל לדורות.
טבח ה-7.10 הוכיח כי דוקטרינת גושי ההתיישבות והקמת מדינה פלסטינית ביתר השטח היא סכנה קיומית לישראל. הגיע זמן ריבונות”. כך כתבו כל שרי הליכוד ויו”ר הכנסת שהצטרף אליהם, אך לפני שבועיים.
ואני, כשקראתי את המכתב הזה, אמרתי – זה הזמן להעלות את הצעת החוק שלי להחלת הריבונות.
כפי שאתם רואים, מסכת חיי, מזה 48 שנים, שזורה בחבלי ארצנו יהודה והשומרון ובהתיישבות שבהם,
ומכיון שאינני עסוק בספינים שקריים,
ומכיון שלא באתי להטריל ולהביך את הקואליציה ומרכיביה,
ולאור החלטת ועדת השרים לחקיקה לדחות את הדיון בהצעתי לתחילת המושב הבא, הסכמתי, ואני חושב שזה נכון, לתת עוד צ’אנס לממשלה, לקואליציה, לחזור בהם מהחלטתם לדחות את העניין, ולאשר את הצעתי עם תחילת המושב הבא של הכנסת בעוד כשלושה חודשים.
אני חושב, רבותיי, שהגיע הזמן לעשות מעשה.
אני חושב שרוב העם בעד החלת הריבונות.
אני חושב שרוב מרכיבי הקואליציה, אם לא כולם, תומכים בהחלת הריבונות.
אני לא עסוק בספינים.
אני לא עסוק בגימיקים.
אני לא באתי כדי להטריל אף אחד ולא באתי כדי להביך אף אחד.
אני חושב שאנחנו יכולים, וכל התנאים לכך כבר קיימים, לקבל החלטה באומץ, להסתכל אל ההיסטוריה באומץ, להסתכל אל נצח ישראל באומץ, כמו שעשינו במלחמה בהנהגת ראש הממשלה. כמו שהיכינו באיראן, כמו שהיכינו בחיזבאללה, וכמו שאנחנו מכים בעזה, ואני מקווה עד הניצחון המוחלט, כך עלינו להשלים את המלאכה, ולא לפספס את ההזדמנות ההיסטורית ולהחיל את הריבונות ביהודה ושומרון.
ואני, אמנם הסכמתי לדחות את ההצבעה לתחילת המושב הבא, אבל אני חי בתחושה שהגיע זמן ריבונות, עכשיו, ואם לא עכשיו, אימתי?