עדכונים בנעם

פרשת תזריע

המערכה שעם ישראל נתון בה ממשיכה ואף מתעצמת.
מחד, אויבינו הגלויים, שלא מסתירים את שאיפתם להכחידנו, מאיימים ומנסים להטיל אימה ופחד על העם היושב בציון.
ומאידך, גם מאלו שנדמים להיות ידידינו, ישנם רבים שלוחצים עלינו, חלקם אף מאיימים בסנקציות שונות, והכל במטרה למנוע מאיתנו לסיים את המלאכה במלחמתנו נגד הרוע האכזרי שעומד מולנו.
אבל גם אלו וגם אלו לא יצליחו במזימתם.
הגאולה תמשיך ותופיע, ואנחנו נזכה לממש את ייעודנו, עד שכל האנושות תכיר ותכריז, כמו נעמן שר צבא ארם בהפטרת פרשת תזריע שנקרא השבת:
“כִּי אֵין אֱלֹקִים בְּכָל-הָאָרֶץ כִּי אִם-בְּיִשְׂרָאֵל”

שנה בטוחה ומוגנת

לקראת פתיחת שנת הלימודים ברך סגן השר אבי מעוז את התלמידים וההורים וניתח את אתגרי החינוך בעת הזאת:

אנו עומדים בפתחה של שנת הלימודים תשפ”ה.

אני רוצה לאחל לכל תלמידי ישראל ולהוריהם שנת לימודים טובה, מוצלחת, בטוחה ומוגנת.

מוגנת כמובן גם מפני האיומים הפיזיים בזמן מלחמה, אבל גם מפני האיומים התרבותיים הרוחניים.

אנו נמצאים במאבק עם תרבות הפוסטמודרניזם, זו שמטילה ספק בכל האמיתות, שעד לא מכבר היו ברורות ופשוטות לכל אחד מאיתנו, וזו שחותרת לטשטוש כל הזהויות, ובהקשר שלנו בין השאר למחיקת הזהות הלאומית – יהודית שלנו.

אני רוצה לתת דוגמא אחת איך התרבות הזאת יכולה להשפיע באופן הרסני במערכת החינוך.

שרת החינוך לשעבר, פרופ’ יולי תמיר, אמרה לא מזמן, תוך כדי המלחמה, שתפיסת העולם העקרונית שלה מתנגדת לערך הניצחון. אמירה עקרונית כזאת מעוותת באה מתוך תפיסת עולם שבה ‘האחר הוא אני’, משפט שהפך למוטו במערכת החינוך של מדינת ישראל בשנים האחרונות. אם ‘האחר הוא אני’ ואין הבדל מהותי ביני לבין האויב אז באמת אין מקום לערך כמו ניצחון, וחיילי צה”ל לא מסוגלים לירות על אזרחים עזתים ‘בלתי מעורבים’ כאשר הם חוזרים מהפשיטה שלהם לתוך הקיבוצים בשמחת תורה ומהזוועות שבוצעו שם.

אין כמו פתיחת שנה כדי להזכיר את החשיבות של החינוך הלאומי יהודי.

פונים אליי בכאב הורים רבים לילדים בחינוך הממלכתי ומלינים על כך שילדיהם לא לומדים תנ”ך ומסורת ישראל, ולא נפגשים עם ערכים ציוניים לאומיים.

חינוך שמחזק את הזהות הלאומית והיהודית הוא הערובה לכך שכמדינה נהיה מה שאנחנו אמורים להיות, וממילא לכך שנדע להתמודד טוב יותר עם האתגרים העומדים לפתחנו.

בואו נוודא שבשנת הלימודים הקרובה, תלמידי ישראל לא רק יקלטו עובדות ונתונים, אלא קודם כל יקבלו כלים שיחזקו את זהותם היהודית והלאומית, כי חינוך ללא שורשים וללא זיקה למסורת הוא איום קיומי עבורנו.

האתגר הגדול של מערכת החינוך כיום הוא לחדול מהכניעה לזרמים המפרקים והמטשטשים של הזהויות, ולעמוד על כך שהזהות הלאומית והזהות היהודית הן אלו שיובילו וינחו את כל המערכת. עלינו לחזק את החינוך לזהות לאומית ויהודית, לתת לתלמידים יותר מסורת, יותר מורשת ויותר לימודי תנ”ך, ולאפשר להם להיפגש עם האמת של היהדות אל מול הטלת הספק של התרבות הפוסטמודרנית.

בשנת הלימודים הקרובה אני מתחייב להמשיך להיאבק למען השקיפות שחייבת להיות לכם ההורים ביחס לכל מה שקורה בכיתות ובבתי הספר, ולמען החירות שלכם לבחור את החינוך שמתאים לעולם הערכים הלאומיים והיהודים של כולנו.

למה רק יצהר?

בתגובה להטלת סנקציות נוספות ע”י הממשל האמריקאי כנגד מתיישבים כתב סגן השר אבי מעוז:

שוב האמריקאים מטילים סנקציות על מתיישבים והפעם על ארגון ‘השומר יו”ש’ ועל רבש”ץ היישוב יצהר.

מאיפה מגיע הדחף הזה למצוא כל פעם ‘שעיר לעזאזל’ אחר מקרב המתיישבים?

נראה לי שמילת המפתח להבנת העניין היא ‘סימטריה’.

גם לאמריקאים ברור שמה שנעשה בשמחת תורה ע”י מחבלי החמאס הוא דבר נורא ואיום מאין כמוהו. לכן הם גם סייעו לנו בלחימה ונתנו לנו גיבוי, לפחות ברמה מסוימת, ועל כך אנחנו בהחלט מודים להם.

אבל מאז, בעקבות המלחמה העיקשת שלנו בעזה, מה שרואה העולם ורואים האמריקאים, זה את הסבל של העזתים.

בתפיסה הפרוגרסיבית של הממשל האמריקאי ישנה נטייה אינסטינקטיבית ולפיה החלש והסובל הוא הצודק, ואם העזתים סובלים אז כדאי לייצר סימטריה בצער ובסבל ולהקשות גם על הצד היהודי, והכי טוב לעשות זאת כלפי מתיישבי יו”ש, שממילא הם כבר סוג של מוקצים מחמת מיאוס בעיניהם ובעיני חבריהם באיחוד האירופי.

ואם הם נאלצים להטיל סנקציות על האיראנים אז כדאי גם להטיל סנקציות על היהודים, כדי להראות לעצמם, לעולם ולבית הדין בהאג שיש סימטריה. זוהי התוצאה של המחלה הפרוגרסיבית של טשטוש הזהויות. זוהי התוצאה של תפיסת ‘האחר הוא אני’, ששכחה מזמן את זהותה ואינה מאמינה בצדקת דרכה.

זוהי התוצאה של הניסיון לבולל את כל האנושות לעיסה אחת חסרת פנים וזהות.

אבל אנחנו יודעים את האמת. אנחנו יודעים שיש אמת ושקר ויש טוב ורע. אנחנו יודעים שאנחנו מייצגי הטוב בעולם, ושמוטל עלינו לנצח את הרע. ואין לנו שום ספק שהטוב אכן ינצח את הרע.

אם בעיני החמאס גם תושבי בארי ותל אביב הם מתנחלים, האמריקאים מוזמנים להטיל סנקציות על כל עם ישראל שחזר לארצו לאחר אלפיים שנות גלות.

אני מוקיע את הסנקציות הללו, וקורא לממשל להדק את הסנקציות על הרוע, כלומר על איראן ועל כל גרורותיה הרצחניות, ומנגד לאפשר לאותם ארגונים ומתיישבים להגן על עמם, על יישוביהם ועל קהילותיהם מפני כל אותו הרוע.

ושוב אזכיר את הבטחת ד’ לאברהם אבינו על היחס של אומות העולם לעם ישראל: “וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר”, כלומר שהעומדים לצד ישראל יבורכו, והמפריעים לה להגן על עצמה, אחריתם תהיה מרה.

מציע לממשל האמריקאי להיות בצדם של המברכים שיתברכו בברכת ד’.

התבוללות

בתאגיד השידור הציבורי מנרמלים התבוללות וסגן השר אבי מעוז תקף:
לתשומת לב שר התקשורת ושר האוצר.
‏תאגיד ההתבוללות הציבורי אונס את כולנו לממן את קמפיין ההתבוללות שלו.
‏הגיע זמן הפרטה.
‏ל-800 מיליון השקלים בשנה, יימצא ייעוד טוב יותר. בטח בזמן מלחמה.

מי ישפוט את השופטים?

שופטי בג”ץ מבקשים לכפות את עמדתם על שר המשפטים. סגן השר אבי מעוז קורא להם להמשיך:

שופטים ששופטים את עצמם זה תיאטרון אבסורד. אדרבה שופטי העליון, תמשיכו…

הציבור הולך ומבין עד כמה מדובר בחבורת דיקטטורים אנטי דמוקרטיים ששופטים את עצמם בניגוד עניינים מוחלט.

מורא מקדש

סגן השר אבי מעוז פרסם טור דעה בעיתון ‘בשבע’ בנושא העלייה להר הבית:

לפני 110 שנים כתב מרן הרב קוק זצ”ל תגובה חריפה ביחס לכניסתו של הברון רוטשילד למקום המקדש: “ליבי נחמץ מאוד מפני חילול השם של היות במקום המקדש וביותר על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא דבר האסור. פגימה אחת במקום קדושת בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים”.

כלומר, אומר הרב קוק, שכל המוני צעדים של התקדמות בהתיישבות המעשית בארץ ישראל, עם כל המיליונים הרבים שהברון רוטשילד תרם לכך, לא שקולים כנגד פגימה אחת בקדושת מקום המקדש (למרות שוודאי, כמו שהוא מדגיש שם, הברון לא איבד את זכויותיו הרבות, ובמיוחד שהדבר נעשה בשוגג).

כידוע, מרן הרב קוק זצ”ל הקים את הרבנות הראשית לישראל והיה הרב הראשי הראשון. לפני כל חג ומועד הרב קוק היה מזהיר מפני כניסה להר וכתב: “תחת להתנהג עם המקום הקדוש בדרך גסות וכניסה של טומאה … הרחיקו אותנו חז”ל מלהתקרב אליו, אפילו לשם רינה ותפילה, שאין הרווח הזה כלום לגבי ההפסד של גסות הלב במקום המקודש הזה, והיננו עומדים ביראה מרחוק ומצפים לחסד ד’ שישוב ירחמנו ויאר לנו באור גדולה שלמה, שנזכה על ידה לטהרה גמורה, באופן שנוכל להתקרב לבית תפארתנו בכל מידת הקדושה הראויה לו”.

“טמאי מתים אנחנו, ועד הזמן אשר תבוא טהרתנו, בעת אשר הישועה השלמה תופיע, אין אנו דורכים במקום הקודש, רק עומדים אנחנו באימה ופחד, בגודל רוח וביטחון נמרץ, לפני הכותל המערבי ושם שופכים את ליבנו, את הלב הישראלי, ועד אז כל ישראל חברים יתאגדו לאגודה אחת לכוון את ליבם לאביהם שבשמיים בלא פרץ ובלא יוצאת, בלא שום הריסות גדר ובלא שום חשש איסור של חילול הקודש וטומאת מקדש וקדשיו, כי אם ביראת ד’ טהורה וברוח קדושה וטהרה”.

העמדה הברורה והנחרצת של הרוב המוחלט של גדולי ישראל בדורות האחרונים ושל מועצת הרבנות הראשית במאה השנים האחרונות הינה שהכניסה אל הר הבית אסורה.

אנחנו כבר לא בשטייטל בפולין או בעיירה במרוקו. בעניינים כלליים, שנוגעים לפרהסיא של מדינת ישראל ולדמותה היהודית, ההכרעה צריכה להיות של הרבנות הראשית לישראל, ועלינו מוטל לעשות הכל כדי לחזק אותה ואת מעמדה כשומרת הסף של הזהות היהודית של המדינה.

אנחנו לא נכנסים להר הבית, לא מפני ריחוק נפשי אלא זהו ריחוק פיזי, שנובע מיחס של כבוד והערצה. ריחוק פיזי, שיוצר ומחזק את הציפייה, הקשר וההשתוקקות.

הריבונות ברחבי הארץ מתחזקת במקום שבו בונים בתים, סוללים כבישים, מאכלסים ומסתובבים. בהר הבית זה משהו אחר. הריבונות בהר הבית תתחזק אם נדע איך להתייחס אליו. ההסתובבות שלנו שם כמקום טיול והפגנת נוכחות לא תגרום להר הבית להישאר בידינו. שמירה על קדושת הר הבית ועל מוראו היא המהות, ודווקא היא נותנת ותיתן לנו זכות שייכות ובעלות על המקום.

להר הבית אנחנו לא נכנסים, לא בגלל פחד מהחמאס ומשאר אויבינו, אלא כי אנחנו לא רוצים בגלל האיסור ההלכתי לעלות ובגלל מצוות מורא מקדש.

בוודאי שהיה ראוי לאחר מלחמת ששת הימים לסגור את דלתות ההר על מנעול ובריח ולא לאפשר כניסה של אדם יהודי או נוכרי מלבד כניסת כוחות הביטחון של מדינת ישראל, אך בסופו של דבר המדינה היא שמאפשרת לערבים להסתובב בהר הבית, מפני שכרגע היא אינה רוצה או יכולה למנוע זאת, בגלל שיקולים מדיניים וביטחוניים כאלו ואחרים. את מימוש הריבונות בהר הבית יעשו כוחות הביטחון בהיתר.

הכניסה להר, כפי שהיא נעשית היום, רחוקה מאוד ממידת היראה הנדרשת למקום עליון ונורא זה. ראשית, הגבולות אינם ברורים דיים, נכנסים לספקות חמורים של טומאת מקדש וקודשיו. נוסף על כך, גם אם נניח שאדם נכנס למקום המותר ללא ספק, רבים מהעולים אינם נוהגים במורא מקדש כראוי. נעשים שם סיורים מודרכים כאילו מדובר באתר תיירות, עלייה בתערובת המינים, הפעלות לילדים בהר הבית, לעיתים עלייה בלבוש לא צנוע, ורבים מהעולים אף מסתדרים ומצטלמים בהר כמו בתמונת מחזור. איך אפשר לטייל ולהצטלם בהר הבית? עומדים אנו לפני ד’ בהר קודשו, והראש עסוק בכך שתהיה תמונה יפה למזכרת להראות לחברים? איך אפשר לעשות סיורים מודרכים להמונים במימון המדינה? כמה רחוקה התנהגות זו ממורא מקדש? וכל זה נעשה בהפקרות ובקלות ראש.

כשיגיע הזמן ועם ישראל יהיה במדרגה המתאימה לכך, ייבנה בית המקדש, ויחד נעלה כולנו בקדושה ובטהרה.

במהרה בימינו אמן.

נגן וידאו

זיכרון לאומי

“קורא לכולם לצפות בטקס הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל לאירועי שמחת תורה”
סגן השר אבי מעוז בראיון בערוץ טוב

חוסר אמון

לאחר טקס חילופי ראש אמ”ן כתב סגן השר אבי מעוז:

צריך לפטר רמטכ”ל כושל שממשיך למנות את שדירת הפיקוד הבכירה של צה”ל. כך לא משקמים את האמון של העם בצבא. כך מעמיקים את חוסר האמון.

נגן וידאו

ניקוי וחיסול

“המצב בצפון ישתנה רק כשמדינת ישראל תשתלט על כביש ביירות-דמשק ומשם דרומה תנקה ותחסל את יכולותיו של ארגון הטרור חיזבאללה”

סגן השר אבי מעוז בראיון באולפן ערוץ 14

תודה שהצטרפת!

נשמח לקבל עוד כמה פרטים:

תומכים למען הזהות היהודית של המדינה

הרשמו וחזקו את מפלגת נעם!

שומרים לכם על הפרטיות! לא נשתף או נעביר את פרטיכם לשום גורם אחר. 

צור קשר