מכתב של מנכ”ל מפלגת נעם, אלקנה באבד למנכ”ל מפלגת הציונות הדתית בעניין גיוס חרדים:
מכתב גלוי לידידי ורעי מר יהודה ולד, מנכ”ל מפלגת הציונות הדתית
שלום רב
צפיתי בראיון שלך בערוץ 7 ובו אתה מתאר את הלחימה המופלאה בלבנון, את מסירות הנפש של חיילינו הגיבורים ואת הפערים האדירים בין השהות בסכנה ובשטח אויב לבין החזרה לשגרת היום יום כאן בארץ. אין ספק כי הלוחמים כולם ראויים להערכה ולהוקרה אדירים וזר לא יבין את אשר עובר על לוחם המילואים בשנה האחרונה. אבל דווקא משום שגם אני כחייל מילואים חוויתי מקרוב את התיאורים שתיארת, ואני מאוד מזדהה אתם, קשה לי מאוד עם מה שאמרת בנוגע לגיוס בני הישיבות החרדיים ומזה כמה ימים שאני חושב כיצד להגיב על כך.
הבעת ביקורת חריפה על אותם בני הישיבות מהציבור החרדי שאינם מתגייסים לצה”ל. אמרת אמירה חריפה ומקוממת, כביכול בני הישיבות “שותים קפה בכולל בזמן שאתה נלחם בלבנון”.
הופתעתי מאוד מאוד מהדברים. אם עד היום הצלחתי ללמד זכות על המזלזלים בציבור החרדי, ואמרתי שאנשים ‘משלנו’ רואים רק את השוליים שלא לומד ואינם מכירים את עשרות אלפי בני הישיבות שממיתים עצמם באהלה של תורה, ולכן הם מזלזלים בהם, הרי שכאן אתה מדבר בצורה ישירה גם נגד אלו שלומדים.
כמי שחונך וזכה ללמוד אצל תלמידי הרב צבי יהודה קוק זצ”ל ואצל תלמידי תלמידיו הייתי מצפה ממך לפחות לא לצאת בצורה בוטה כל כך כנגד עמדתו הנחרצת של הרב צבי יהודה קוק שהייתה למעשה עמדתם הברורה של גדולינו בדור הקודם (ראה לדוג’ דבריו של הרב הרצוג זצ”ל המובאים בספר ‘רבנות בסערת הימים’).
אינני מבין איך ניתן ליישר קו עם קמפיין הרעל והשנאה שמובל בעיצומה של המלחמה והכל כדי לפורר את האחדות הפנימית בתוך עמינו בעיצומם של ימי הלחימה.
וכי אינך יודע את העובדה הפשוטה, שאי אפשר להוביל תהליכים ציבוריים כל כך עמוקים כמו גיוס בני הישיבות החרדיים – בדרך של כפייה אלא רק בתהליכים של הידברות ושינויי עמדות איטיים?
וכי אינך יודע שישנם כ – 30,000 חיילי פטור שנפלטו ממערך המילואים ומנסים כבר למעלה משנה לחזור לשרת במילואים אך הצבא מטרטר אותם בלך ושוב?
וכי אינך יודע את הסוד הגלוי על אחוזי הגיוס הבעייתיים בציבור הכללי לשירות קרבי או לשירות תומך לחימה שאיננו ‘רוכש מקצוע’? היכן הביקורת כלפי תופעה זו? שכחנו אותה?
וכי אינך יודע את האמת הפשוטה שגם אדם חרדי שלומד תורה הוא מקיים את עם ישראל וגם עליו נאמר הפסוק “אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי”?
וכי לא פגשת בשנת המילואים האחרונה עשרות רבות של חרדים שבאו אלינו בחורשות הגליל, בשטחי הכינוס בדרום ובמוצבים על הגדר בגבול הלבנון והביאו אוכל, שתייה, מכתבים, ציוד וכל מה שרק יכול לסייע? וכי לא ראית בעיניהם שזה לא קל להם ‘לשתות קפה בכולל’ והם מאוד רוצים להיות שותפים אתנו ועם כלל ישראל, איך אתה יכול לחשוב שלא אכפת להם מהמאמץ המלחמתי?
וכי לא פגשת גם בימי המילואים האלו, תוך כדי הלחימה, אירועים מביכים של ערבוב בין המינים באופן שאיננו מתקבל על הדעת אצל כל אדם שומר מצוות או שומר על יציבות התא המשפחתי שלו?
מו”ר הרב צבי יהודה קוק זצ”ל מתאר באופן אישי את פגישתו המיוחדת יחד עם ראשי הישיבות החרדיים, עם שר הביטחון דאז, משה דיין, וכך הוא מסכם את עיקרי דבריו שאמר שם: (מתוך ‘שאילת שלמה’ עמ’ 512) “…לא חידשתי שום דבר, אלא חזרתי על הדברים הרגילים לנו. אבל חשוב מאוד שהם נאמרו שם, שהשרים שמעו אותם וגם שהרבנים שמעו אותם.
“קודם כל, עלינו לברר בירור יסודי את עצם מציאותנו. אנחנו היושבים פה, איננו שני צדדים. אנחנו כולנו, עבדי ד’ וישראל עמו. כל אחד במקצוע שלו. מתוך כך, יש לעמוד על האמת, ולהכיר שהישיבות אינן רק מקום לימוד בלבד, אלא המשך תורה שבעל-פה, והמשך חיוניות נשמת האומה. קיום הישיבות אינו רק עניינם של אנשי מקצוע בלבד.
האינטרס שלנו, האינטרס של כולנו, של כל כלל ישראל הוא תקומת הצבא ותקומת התורה. קיום הישיבות נוגע לכולנו. זהו דבר יסודי ואלמנטרי. . . זהו הכרח חיים. זהו אינטרס של כל ישראל. ומתוך כך נמשכת קדושת המשק והנשק של כלל ישראל בכל עוז ובכל אומץ.
…אני מוחה, אני מסתייג ונסלד מהביטוי “פטור”. אין פטור, ואין פטורים, אלא יש מתן אפשרות לגדול בתורה במשך כמה זמן. חיוני הוא שצעירים בעלי שאר-רוח יוכלו לגדול בתורה.
היחס החיובי והנכון של הישיבות למדינה ולצבא הוא עניין חשוב וצורך חיוני, אבל עד כמה שאני מסור לצבא, בכל אופן יש תלמידים שאני מעכב כמה שנים. אני מתנגד לכך שצעירים הראויים להשתלם באישיות הרוחנית יצאו לשרת.
אמרתי דבר חריף: “איש על מחנהו ואיש על דגלו” בבניין עם ישראל ורוח ישראל – אבל ביחד. הישיבות מכוננות את חיי הנשמה של האומה, ומזה נמשכת קדושת הנשק והמשק. כאן [בישיבות] בונים את המוראל של כלל ישראל וגם את המוראל הצבאי, ולכן עלינו לשקוד בתורה, ואז יופיעו מתוכנו כוחות צבאיים מעולים.
… אין להעלות על הדעת סידור עניינים אלה מתוך כפייה. כל סיטונות אסורה… אנשי הצבא לא יכולים להתערב בעניינים הפנימיים של הישיבות, כמו שראשי הישיבות לא יכולים לקבוע בדברים מיוחדים וספציפיים השיכים לצבא, – כדוגמת מקרים של פיקוח-נפש שיש צורך לשאול בדעת הרופאים.
..אבל אם יעלה על הדעת לסדר כפייה סיטונית-כללית, זה יהיה אסון למדינה.”
דברי הרב צבי יהודה זצ”ל מדברים בעד עצמם. אני קורא לך לחזור בך, להכיר בחשיבות הגדולה של לומדי התורה ולימוד התורה באשר הם ולהבהיר את דבריך שבודאי נאמרו מתוך נהמת הלב הטהור אך יצאו מגדר האמת.
גם אני סיימתי זה עתה סבב לחימה רביעי, ובעצימות גבוהה בלחימה מעבר לגבול הלבנון, ועם זאת אמשיך לתמוך בלימוד התורה של כולם, גם של בני הישיבות החרדיים, אינני רואה בכך ‘שתיית קפה בכולל’ ולא בזבוז זמן חס ושלום.
וכמובן שאמשיך להתכוון בתפילה המיוחדת בכל שבת, המכוונת לכלל לומדי התורה בישראל, מכל הציבורים ומכל המגזרים:
“לְמָרָנָן וְרַבָּנָן חֲבוּרָתָא קַדִּישָׁתָא דִּי בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְדִּי בְּבָבֶל, לְרֵישֵׁי כַלָּה וּלְרֵישֵׁי גַּלְוָתָא וּלְרֵישֵׁי מְתִיבָתָא וּלְדַיָּנֵי דְבָבָא. לְכָל תַּלְמִידֵיהוֹן וּלְכָל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וּלְכָל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. מַלְכָּא דְּעָלְמָא יְבָרֵךְ יַתְהוֹן, יַפִּישׁ חַיֵּיהוֹן וְיַסְגֵּא יומֵיהוֹן וְיִתֵּן אַרְכָא לִשְׁנֵיהוֹן. וְיִתְפָּרְקוּן וְיִשְׁתֵּזְבוּן מִן כָּל עָקָא וּמִן כָּל מַרְעִין בִּישִׁין. מָרָן דִּי בִשְׁמַיָא יְהֵא בְסַעְדְּהוֹן כָּל זְמַן וְעִדָּן, וְנאמַר אָמֵן.”
בברכת חברים, אלקנה באב”ד
מנכ”ל מפלגת נעם
