פרשת שופטים

המלחמה ממשיכה. סופה לא נראה באופק.

בכל מלחמה, ובוודאי במלחמה שכזו, כולנו, הלוחמים בחזית, האזרחים בעורף, ועל כולם מנהיגי המדינה וראשי מערכת הביטחון, נדרשים לגבורה גדולה, לחוסן עמוק ולאמונה חזקה במהותו של עם ישראל, בכוחותיו ובייעודו.

במצב שכזה, כל חולשה, כל רפיון וכל דיבורים כאלה ואחרים על כניעה גלויה או נסתרת מזריקים עידוד ומוטיבציה לאויבינו בחזיתות השונות ונותנים להם תקווה שמזימתם להשמידנו עוד תצלח חלילה. קל וחומר אם החולשה והרפיונות מופיעים אצל בעלי תפקידים בכירים בצבא ובממשלה.

בפרשתנו, פרשת שופטים, התורה מציבה מסר ברור על ההתנהלות המצופה והמצווה עלינו במלחמה.

כך כאשר נאמר: “כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם, כִּי ד’ אֱלֹקיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”.

כך כאשר השוטרים אומרים ליוצאים למלחמה: “מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ”.

וכך כאשר הכהן המשיח נושא את דבריו אל הלוחמים לפני הכניסה למערכה: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ד’ אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם”.

שבת שלום ובשורות טובות

אבי מעוז