שלום לכם!
היום, בתענית יז בתמוז, אנו נכנסים לשלושת השבועות בהם מתאבל עם ישראל על חורבן בית המקדש.
המקדש הוא לנו משאת נפש לאומית. כשעמד בית המקדש על מכונו בירושלים, התרכזו כל חיינו הלאומיים סביבו, והוא היה לב ליבה של המדינה – מדינתו של העם היהודי. כך היה, וכך גם יהיה בעזרת ד’ כשיבנה שוב המקדש במהרה בימינו.
בתוך הכאב הלאומי על מה שנחרב, אנו כואבים גם את כאבי חבלי משיח. השבוע זכינו לראות את הגבורה הגדולה של לוחמנו, שפעלו בעוז מול המחבלים בג’נין. בפעולה מסר את נפשו על קידוש השם לוחם גיבור, דוד יהודה יצחק הי”ד. אני מבקש למסור ניחומים למשפחתו ולכל האומה שאבלה על בנה, ובבניין ירושלים ננוחם.
“כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה”.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז
