קו אחד חורז בין המלחמה שלא הסתיימה והצורך שלנו בהכרת האויב העומד למולנו לבין המאבק על מערכת החינוך של ילדי ישראל כנגד רוחות הפרוגרס שמבקשות לטשטש כל זהות, אישית, משפחתית, לאומית ויהודית.
הקו החורז הוא הבירור הנוקב על השאלה מי אנחנו, מהם חיינו, מהו ייעודנו ומה תכליתה של מדינת ישראל.
את הרוח שנותנת לכולנו את העוצמה להמשיך במסע העצום הזה אנו שואבים מכל אותם מוסרי נפש לאורך הדורות. ממשה רבנו, שבפרשת השבוע מוכן למסור נפשו ונשמתו עבור מחילת העוון של עם ישראל, כפי שנקרא בפרשת השבוע, פרשת כי-תשא: “ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת”, דרך אסתר המלכה שהייתה מוכנה לסכן את חייה ואת עולמה הרוחני למען הצלת עם ישראל, ועד לגיבורי דורות של גאולה, ובמיוחד במלחמה שאנחנו נתונים בה, שחירפו נפשם והשליכו הכל מנגד, כדי לצאת לעזרת ד’ בגיבורים, למען עמם ומדינתם.
שבת שלום, פורים שמח ובשורות טובות.
אבי מעוז
