פרשת ויקהל-פרה

נאום של סגן השר אבי מעוז:
השר גולדקנופף רקד לצלילי המילים הבאות:
בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים,
ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים,
נמות ולא נתגייס,
נקדש שם שמים.
אני, ששירתתי שירות צבאי מלא וארוך שנים בסדיר ובמילואים, נלחם כדי שלא תהיה כפיית גיוס על לומדי התורה, ושכל חרדי שמתגייס יוכל לשמור על אורח חייו ולצאת מהצבא לא פחות חרדי ממה שנכנס.
אני יצאתי שוב ושוב כנגד ההסתה כלפי הציבור החרדי.
אבל השיר הזה הוא תקיעת אצבע בעין לכל הלוחמים שמוסרים נפשם, לפצועים ולנופלים שקידשו שם שמים ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, ולבני משפחותיהם.
לכן אני מברך את השר גולדקנופף שמיד כשהבין את טעותו התנצל והתנער מהשיר הזה.
הקפליניסטים האנרכיסטים, יחד עם ראשי האופוזיציה, ראשי מערכת המשפט וכל מיני ‘לשעברים’, שרים בעצם כך:
בשלטון העם אין אנו מאמינים,
ובהחלטות נבחרי הציבור אין אנו מתחשבים,
במלחמת אזרחים נאיים,
נסרב ולא נתגייס,
עד שנפיל את ביבי.
גם הגישה והדרך שהמילים הללו מבטאות חמורות ביותר.
חוסר המוכנות שלכם לקבל את ההכרעה הדמוקרטית של העם ואת ההחלטות החוקיות של נבחריו, מובילות אותנו לאנרכיה ומסכנות את כולנו.
לפחות תתנצלו, תוקיעו ותגנו את הסרבנות ואת הקריאה למרי אזרחי, כמו שהתנצל, הוקיע וגינה השר גולדקנופף.
אבל ואנחנו, רוב העם, נמשיך לשיר במלוא גרון:
בשלטון הדיפסטייט אין אנו מאמינים,
ובהחלטותיהם הבלתי חוקיות אין אנו מתחשבים,
בשיטת המשטר הדמוקרטית נמשיך ללכת,
ונוסיף לחזק את המדינה היהודית.
הגיע הזמן שתפסיקו לשרוף את המדינה.
סוף סוף יש לנו אחריות. על המדינה, על הצבא ועל לימוד התורה.

ראיון של סגן השר אבי מעוז בכאן רשת ב’

מנהלי תלמודי התורה הציוניים שיגרו מכתב חיזוק לסגן השר אבי מעוז

נאום של סגן השר אבי מעוז:
חלל צה”ל גיא שבתאי הי”ד היה כדורגלן מצטיין שדווקא בשהותו בארה”ב מצא את יהדותו.
הוא חזר לארץ, חזר בתשובה, הלך ללמוד במכון מאיר בירושלים, התחתן ולמד בישיבות נוספות.
בהמשך הוא גם החל לשמש כאיש חינוך בישיבת חורב בירושלים.
בסוף חודש תשרי השנה, בקרב בלבנון שבו נפלו חמישה לוחמים, נפצע גיא הי”ד, ששירת באותו גדוד מטעם הרבנות הצבאית, ולאחר שבועיים, בז’ בחשון, הוא השיב את נשמתו הטהורה לבוראו.
גיא השאיר אחריו אישה ושלוש בנות.
אחת מבנותיו לומדת בבית ספר ששייך למוסדות המוכר שאינו רשמי.
בית ספר תורני לאומי לבנות ממשפחות כמו משפחתו של גיא הי”ד.
בית ספר, שגם הוא מקופח בצורה חריפה בתקציביו לעומת מוסדות החינוך האחרים במדינת ישראל.
בית ספר, שבו ההורים משלמים מאות שקלים בחודש עבור לימודיה של כל בת, רק בשביל שיוכלו לחנך אותן בהתאם לאמונתם ולערכיהם.
בית ספר, שהמורות שבו נאלצות להסתפק במשכורות רעב, כי מבחינת הדיפ-סטייט במשרד החינוך של המדינה היהודית, חינוך תורני לאומי שכזה אינו זכאי לתקצוב כמו החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי או הרשתות החרדיות.
נושא זה של השוואת התקציבים לתלמודי התורה הלאומיים ובתי הספר לבנות מופיע בהסכם הקואליציוני, ועל מימושו אני נאבק מאז כניסתי לממשלה.
כמו בתו של גיא הי”ד ישנם עוד אלפי ילדים, שהוריהם, שמשרתים בסבבים חוזרים ונשנים של מילואים בשנה וחצי האחרונות, ממשיכים להיות מופלים במוסדות החינוך של ילדיהם בתקציבים שמופחתים בעשרות אחוזים לעומת מוסדות החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי והרשתות החרדיות.
כאשר הגעתי לבית האבלים של משפחת שבתאי לניחום, אלישבע, אמא של האלמנה, פנתה אליי בשאלה נוקבת:
“מה עם תיקון העוול בתקציב לתלמודי התורה ובתי הספר לבנות? מה, אין להם לב שם למעלה? הם לא מבינים?”.
אני משאיר את השאלה פתוחה לראש הממשלה ולשר החינוך.
אבל אני לא מתכוון לעמוד עוד מנגד.
לצערי, היות והסוגיה הזאת לא נפתרה והיות שנודע לי ממזכיר הממשלה ושר החינוך שהם לא מתכוונים להשוות את התקציבים, אגיש היום מכתב התפטרות מתפקידי כסגן שר, ואצביע נגד התקציב.

בהתאם לסעיף26(1) לחוק יסוד: הממשלה, הנני מודיע על התפטרותי מתפקידי כסגן שר במשרד רוה”מ.
לאורך כל הדורות ידע עם ישראל לשמור על היקר לו מכל – הזהות שלנו כעם יהודי ובדורות האחרונים – על הזהות של מדינתנו כמדינה יהודית. זהות זו באה לידי ביטוי קודם כל בחינוך של ילדי ישראל לאהבת עם ישראל, לאהבת תורת ישראל ולאהבת ארץ ישראל.
לפני למעלה משנתיים, במהלך השיחות במסגרת המו”מ הקואליציוני להקמת הממשלה הנוכחית בראשותך, חשפתי בפניך את עומק ההתפשטות של ה’דיפ סטייט’ – שלטון הפקידים, אשר השתלט על משרד החינוך ועל משרד המשפטים. הצגתי לך ולשר המשפטים המיועד ח”כ יריב לוין, כיצד קרנות זרות ומדינות זרות בשיתוף פעולה עם פקידים בכירים במשרד החינוך ובמשרד המשפטים מחדירים תפיסת עולם ‘פרוגרסיבית’ אנטי יהודית ואנטי לאומית במערכת החינוך ובמערכת המשפט בישראל.
כזכור, התרעתי בפניך גם על התהליכים המסוכנים המתרחשים בשב”כ כאשר זה דן בתכנית עבודה כיצד ‘לשמור על יסודות הדמוקרטיה’ מפני הממשלה והכנסת הנבחרים.
כחלק מההסכם הקואליציוני, קיבלתי את האחריות על היחידה לתכניות חיצוניות במשרד החינוך (מערכת הגפ”ן). לאחר שבלחץ ה’דיפ סטייט’ שבמשרד החינוך ושר החינוך, נסוגת מההסכם בינינו, סיכמתי איתך, בלית ברירה, להקים מערכת שקיפות שתשקף להורים את כל מה שילדיהם לומדים בתכניות החיצוניות שבמערכת החינוך.
בנוסף, סיכמנו בהסכמים הקואליציוניים להשוות את התקצוב שמקבלים מוסדות החינוך התורניים לאומיים (ת”ת לבנים ובי”ס לבנות) לכלל מוסדות החינוך בארץ הכלולים בחוק חינוך חינם. כלל הבוגרים וההורים במוסדות הללו משרתים בצבא ומאז שמחת תורה תשפ”ד הוריהם ומחנכיהם עשו מאות ימי מילואים.
לא ניתן להפריז בחשיבותה של מערכת החינוך שמתוכה ייצאו ראשי הצבא וראשי מערכת הביטחון הבאים, המנכ”לים, מנהלי האגפים וכל הפקידות הבכירה של מדינת ישראל בדור הבא.
לשמחתי, בתקופה האחרונה ממשלת ישראל בראשותך החלה במהלכים חשובים להילחם כנגד ה’דיפ סטייט’ במערכת המשפטית ואני מחזק את ידיך ואת ידי הממשלה כולה במאבק חשוב וצודק זה.
עם זאת, לצערי, במשרד החינוך התמונה הפוכה. בכירי ה’דיפ סטייט’ במשרד נלחמים בכל כוחם כדי למנוע שקיפות ומידע מכלל ההורים ביחס לתכניות החיצוניות שמועברות לילדיהם ונלחמים גם כנגד אלפי הורים משרתי מילואים ומונעים את השוואת התקצוב של המוסדות בהם לומדים ילדיהם, לעומת שאר המוסדות בחוק חינוך חינם.
כאשר הודיעו לי מזכיר הממשלה ושר החינוך כי גם הסעיף הזה בהסכם הקואליציוני לא יקויים ולמעשה כמעט שום סעיף מההסכם הקואליציוני לא ממומש, ולא נותר לי אלא רק התואר ‘סגן שר’, החלטתי להחזיר אליך ברגשי כבוד את התואר הזה ולהמשיך בכל כוחי להילחם למען חינוך כלל ילדי ישראל ליותר יהדות, יותר מסורת, ויותר לאומיות וציונות, כחבר כנסת מן המניין בכנסת ישראל.
בעיצומם של ימי הגבורה ההיסטוריים של מלחמת שמחת תורה בהם אנו נמצאים, אמשיך לתמוך כחבר כנסת בכל מהלך שיוביל להשגת מטרות המלחמה כולם.
בברכת הצלחה לממשלה בראשותך
אבי מעוז

ראיון של סגן השר אבי מעוז ברדיו קול חי

טור הסבר של סגן השר אבי מעוז על מהלך ההתפטרות שלו:
הגשתי היום את מכתב ההתפטרות שלי מתפקידי כסגן שר.
כפי שהסברתי בשבוע שעבר, אינני יכול להישאר בתפקידי כאשר לא מקוים איתי ההסכם הקואליציוני שנחתם עימי, שנועד לתקן את העוול המתמשך כלפי ההורים ששולחים את ילדיהם לתלמודי תורה לאומיים ולבתי ספר לבנות ומשלמים הון תועפות למען חינוך ילדיהם, שאמור היה להיות נכלל בחוק חינוך חינם, הורים שרובם ככולם נשאו ונושאים בצורה משמעותית ביותר בנטל המילואים בשנה וחצי האחרונות.
אבל זה רק הטריגר הנוכחי מתוך התמונה השלימה.
ראש הממשלה והשרים הבינו בשעה טובה שהגיע הזמן להיאבק כנגד הדיפ-סטייט במערכת המשפט.
בהחלט חשוב מאוד.
אבל ישנו דיפ-סטייט לא פחות מסוכן, ואולי אפילו גדול בהרבה.
מאז השיחות על הקמת הממשלה והמשא ומתן הקואליציוני עמלתי להסביר לראש הממשלה את עומק חדירת ה’פרוגרס’ למשרד החינוך, ואת שלטון העומק של הפקידים במערכת החינוך.
רציתי להתחיל את התיקון בתוכניות החיצוניות שבמערכת הגפ”ן, כדי שההורים יידעו מה קורה בכיתות ואלו קרנות זרות שוטפות את מוחם של הילדים, ובתיקון העוול שבאפליית מוסדות המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור התורניים-לאומיים, שמקבלים תקציבים שמופחתים בעשרות אחוזים מאלו שבחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי וברשתות החרדיות.
לצערי הרב, כמדיניות של משרד החינוך ובהסכמת שרי החינוך לאורך השנים, מי שמחליט להוציא את ילדיו משליטת הפיקוח של משרד החינוך נענש בתקציבים מופחתים, משל היה מדובר בברית המועצות ששם אסור היה לחרוג משלטונו של קומיסר החינוך.
על זה אני נאבק.
לא יכול להיות שהורים שורצים לחנך את ילדיהם על פי השקפת עולמם ואמונתם, ולא על פי השקפת עולמו של הקומיסר, ייענשו.
מה האפליה הזאת? בגלל שיש מי שהגדיר לימודים מסוימים כלימודי ליבה אזי ישנה לגיטימציה להעניש את מי שמאמין אחרת?
מדוע ילדיו של הורה שבעיניו לימודי תורה הם לימודי הליבה האמיתיים יתוקצבו באופן מפלה?
מדוע מי שמבחינתו ליבת החינוך היא לעשות את הילד טוב וישר, כדברי מרן הרב קוק זצ”ל, צריך לשלם מאות שקלים בכל חודש על הלימודים של כל אחד מילדיו?
הורים שמחנכים בשיטות חינוך שונות זכאים לאותו תקציב כמו כל ילד אחר, ובוודאי כשמדובר בציבור שתורם למדינה כל כך הרבה בשירות המילואים.
פה מתחיל המאבק בדיפ-סטייט שבמשרד החינוך.
פקידי משרד החינוך מאוד מעוניינים שהשליטה הטוטאלית בחינוך תהיה בידיהם, ושההורים לא יתערבו, ועדיף שגם יידעו כמה שפחות.
העובדה ששר החינוך לא מצליח לחתום על התקנות כדי לתקן את העוול ביחס לתלמודי התורה הלאומיים, נובעת גם היא משלטון הפקידים במשרד החינוך, שבפועל מחליטים איזו שיטת חינוך לקדם ואיזו שיטת חינוך לעכב ולמנוע.
מערכת החינוך זה המקום שבו גדלים האלופים, הרמטכ”לים, המשפטנים וכל אלו שיאיישו את המשרות הבכירות הציבוריות בדור הבא, ולכן מי שרוצה לטפל באמת בדיפ-סטייט חייב להתחיל מהמערכת שמצמיחה את הדור הבא, אחרת מדובר בטיפול קוסמטי ותו לא.
לצערי מנעו ממני להצליח, ולכן אמשיך לפעול מספסלי הכנסת כמיטב יכולתי למען אזרחי ישראל, אשתדל לחזק את זהותה היהודית של המדינה, להילחם כנגד החדירה של תרבות ה’פרוגרס’ לכל המערכות הציבוריות, לשקף להורים את מה שקורה במערכת החינוך, ובעיקר להשיב להם את החירות שנלקחה מהם ע”י שלטון הפקידים, החירות לחנך בהתאם להשקפת עולמם, אמונתם וערכיהם, מבלי שייגרע כהוא זה התקציב למוסדות שבהם לומדים ילדיהם, לעומת התקציב שמקבל כל ילד אחר במערכת החינוך.

צפו בנאומו של סגן השר אבי מעוז בדיון במליאה בהשתתפות ראש הממשלה

ראיון של סגן השר אבי מעוז ברדיו גלי ישראל

טור דעה של סגן השר אבי מעוז בעולם קטן:
באגרת החינוך של מרן הרב קוק זצ”ל (אגרת ק”ע) הוא כותב כך: “מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר. … הטוב והיושר של האדם היא התכלית היותר נשגבה שלו, ושהקריאה בשם ד’ והשרשת ידיעה זו היא ההכשרה היותר בטוחה למגמה זו”.
זה המוטו של מפלגת נעם ביחס למערכת החינוך, ומטרתנו היא להביא את משרד החינוך לידי כך שזה גם יהיה המוטו שלו.
כיום מערכת החינוך במדינת ישראל עוסקת בהנחלת ידע ומידע ובפיתוח יכולות מעשיות להכשיר את הילדים להתמודדות עם אתגרי החיים, וזה עוד במקרה הטוב, כשהיא לא שוטפת את מוחם של ילדי ישראל במסרים ‘פרוגרסיביים’.
המגמה הזאת היא אולי טובה להתפתחות הטכנולוגית של מדינת ישראל, אבל יש פה פספוס גדול, והעיקר נותר חסר מן הספר (ומבית הספר), וכדברי הרב קוק באותה אגרת: “הכשרת האדם למלחמת החיים נחשבה בנו תמיד למדרגה השנייה של צדדי החינוך ולא עצם מטרתו”.
כאשר אנו באים להכשיר רמטכ”לים ואלופים, ראשי שב”כ ומוסד וראשי אגפים, מנכ”לי משרדי ממשלה, מדענים וכל בעלי תפקידים אחרים בחיים הציבוריים, אנחנו חייבים להתחיל מפיתוח הרצון והאישיות ועל כך לשים דגש.
כאשר שר החינוך מכריז על שנת הבינה המלאכותית, זוהי שוב התמקדות בפיתוח היכולות המעשיות להתמודדות בעולם המתפתח. הרבה לפני כן הוא היה צריך להכריז על מטרות החינוך כמו: פיתוח הרצון והאישיות ולימודי יהדות, ציונות וערכים, כדי שמי שישתמשו באותה בינה מלאכותית ויפתחו אותה יעשו זאת בצורה חיובית שתקדם את המדינה והאנושות.
זו הסיבה שלפני עשרות שנים החלו להיות מוקמים תלמודי תורה לאומיים שהתעקשו על עצמאותם. הסיבה המרכזית לכך הייתה, שלאור אותה מטרה שהציב הרב קוק לעשות את הילדים טובים וישרים, הם היו חייבים לוודא שההורים ושליחיהם יובילו את אותם מוסדות ויקבלו את ההחלטות המהותיות בעניינם, ולא פקידים כאלה ואחרים של משרד החינוך.
הלוואי שכל מערכת החינוך תיקח דוגמא מתלמודי התורה הללו ומבתי הספר התורניים-לאומיים לבנות, ובעקבות כך תוסיף ותגביר את לימודי היהדות והציונות כתחומים מרכזיים בתוכניות הלימודים, ותציב את פיתוח האישיות והרצון כמוקד העשייה החינוכית.
ב”ה ישנה תחילת התעוררות של הבנה אצל ראש הממשלה והשרים בדבר הצורך הקריטי לתקן את הבעיה הכללית של הדיפ-סטייט ושלטון הפקידים. אבל אם באמת רוצים לתקן את הבעיה מהשורש, צריך להתחיל מהכשרת אלו שעתידים לשמש בתפקידי הפקידות הללו, כלומר הכשרת אותם ילדים במערכת החינוך להיות טובים וישרים.
השבוע, הגשתי את מכתב ההתפטרות שלי מתפקידי כסגן שר, כי התברר שלא מתכוונים לממש את הסעיף בהסכם הקואליציוני שמדבר על תיקון העוול המתמשך כלפי תלמודי התורה ובתי הספר לבנות התורניים-לאומיים. עוול זה הוא תוצאה של מדיניות משרד החינוך להפלות לרעה את בתי הספר הללו ולא לתת להם את התקציבים המגיעים להם על פי החוק והתקנות.
תיקון עוול זה כלפי משפחות של משרתי מילואים הוא משימה ראשונה במעלה שלקחתי על עצמי כשליחות ומבטא גם את התיקון שחייב לבוא במשרד החינוך ביחס לחירות ההורים לבחור, ללא שום כפייה חיצונית, את שיטות החינוך של ילדיהם.
מסכם הרב קוק בסוף אותה אגרת, כי מוטל עלינו לא לשכוח “כי לא שפות זרות, לא לימודים שמגמתם היא הכשרות חומריות, יצאו ביחוד מציון, אלא ‘כי מציון תצא תורה ודבר ד’ מירושלים’ “.
זו הדרך, זו התקווה ועל כך אמשיך להילחם.