השבוע התרחב הלב משמחה על שחרור עשרים אחינו שיצאו בחיים משביים, שמחה שהשתלבה עם שמחת התורה שהקיפה את עם ישראל למחרת בכל רחבי הארץ.
אמנם, אין בחסרונות שבעסקה והחששות שביחס אליה כדי להקהות את השמחה והאושר שבחזרתם בחיים, אבל גם אין באושר ובשמחה הללו כדי להקהות את המבט המפוכח ובעל הניסיון, שיודע מה היו התוצאות הנוראיות של כל שחרורי המחבלים בעבר ומה הסכנה העצומה שאורבת לנו כתוצאה מהמשך קיומו של החמאס, כמו גם של שאר ארגוני הטרור, בחבל עזה וביו”ש.
הפיתרון השורשי למצבנו איננו מתחיל מהתחום הביטחוני או המדיני, אלא מתחום התודעה והזהות. אנחנו נקראים לפקוח עיניים ואוזניים. להתבונן ולהקשיב לקול ד’ שמדבר אלינו דרך המאורעות וקורא לנו להמשיך את הגאולה ולעלות קומה לגאולת הרוח והקודש, לחיבור המערכות הציבוריות הלאומיות שלנו לזהות היהודית, לנשמה הישראלית שלנו.
ובהפטרת פרשת בראשית שנקרא השבת קורא ישעיהו הנביא בנבואתו שוב שוב לפתוח את העיניים והאוזניים: “לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת, לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ … ד’ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר … הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת … וְעַתָּה כֹּה אָמַר ד’ בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל, אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה. כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ, כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ”.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז