חז”ל מלמדים אותנו מדוע יוסף הצדיק זכה להיקבר בארץ ומשה רבנו לא.
יוסף הודה בארצו, שהרי גבירתו, אשת פוטיפר, אומרת: ‘ראו הביא לנו איש עברי’, והוא לא כפר בכך, ואף אמר בהמשך: ‘כי גנב גנבתי מארץ העברים’. אבל משה רבינו, לא הודה בארצו, כאשר בנות יתרו אמרו: ‘איש מצרי הצילנו מיד הרועים’ והוא שמע ושתק, לפיכך לא נקבר בארצו.
אסור לנו לא להודות בארצנו.
מה שעומד לקרות בקרוב ברצועת עזה חלילה, זה לא שלב ב’ של תכנית טראמפ אלא שלב ב’ של תכנית ההתנתקות.
תכנית ההתנתקות הייתה גירוש המתיישבים והחרבת היישובים בפועל.
אבל התפיסה שעמדה ביסודה הייתה בסופו של דבר הכרזה קבל עם ועולם, שחבל עזה איננו שייך לנו.
ומי שלא מבין למה חבל ארץ זה, חלק מנחלת שבט יהודה שייך לנו, אינו מודה בעצם, בזכותנו על כל חלק אחר של ארץ נחלת אבותינו.
השבוע במליאה, מול ראש הממשלה, התרעתי על הסכנה הגדולה שבמעבר לשלב ב’ של תכנית הנשיא טראמפ והסברתי שבעצם הסכמתנו להעביר את רצועת עזה לניהול מועצה בינלאומית, אנחנו מודים קבל עם ועולם שארץ ישראל בכלל וחבל עזה בפרט אינם שייכים לנו ואינם חלק מנחלת אבותינו.
בנוסף, באותו מעמד, הרחבתי על עומק הקונספציה שעיוורה אותנו בשנים שלפני מתקפת הטרור בשמחת תורה תשפ”ד ושעדיין חיה וקיימת בקרבנו, בדגש על היחס בין השקעה בטכנולוגיה לבין השקעה והעמקה באידיאולוגיה, בערכים ובזהות היהודית. אנחנו מצווים לשמור על זהותנו היהודית לאומית.
אין לנו את הפריווילגיה לברוח מזהותנו, זהות שהוטבעה בנו באותו רגע מופלא שבו נוצרנו כעם ביציאת מצרים, כפי שנקרא בשבת הקרובה בפרשת השבוע, פרשת בא, וכפי אותו שם מופלא שבו התורה מכנה אותנו: “וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ד’ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז
