עימות אמריקאי וכלל אנושי

בעימות המתוקשר בין דונלד טראמפ לקמלה האריס במסגרת מערכת הבחירות לנשיאות, הם עסקו כמובן גם במלחמה של ישראל בעזה.
האריס דיברה על זכותה של ישראל להגן על עצמה אל מול החמאס, אבל באותה נשימה אמרה שמאוד משמעותית הדרך שבה זה נעשה והזכירה את העובדה שיותר מדיי עזתים ‘חפים מפשע’ נהרגו ע”י ישראל, ולכן, לדבריה, המלחמה חייבת להסתיים ובאופן מיידי.
זוהי תפיסה פרוגרסיבית מובהקת שאיבדה את היכולת לזהות אמת ושקר או טוב ורע, ובמקרה הזה – אויב ואוהב.
כשהיא אומרת שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה היא צודקת.
לישראל יש את הזכות להגן על עצמה. נקודה.
אבל כשהיא מוסיפה הסתייגות שזה תלוי איך היא עושה זאת, זה מאוד מזכיר את תפיסתם ופסיקותיהם של אהרן ברק ושל חבריו במערכת המשפט, שבשם זכויות אדם של האויב הטילו מגבלות על היכולת של צה”ל ושל שאר כוחות הביטחון להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה. לתפיסה הזאת ולמגבלות הללו היה חלק משמעותי במה שהביא עלינו את הטבח בשמחת תורה.
על פי האמת והמוסר, לא זה המזויף ששכח מזמן שיש טוב ורע בעולם, הזכות של עם ישראל להגן על עצמו איננה מוגבלת. היא הרבה מעל מה שמכונה ‘זכויות אדם’ של האויב ומעל הדין הבינלאומי. בוודאי כאשר מדובר במלחמה צודקת מאין כמותה, כמו זו שאנו נתונים בה בשנה האחרונה.
הזכויות של הצד השני לא יכולות להגביל אותנו. לנו יש את הזכות ואת החובה לסיים את המלחמה עד הסוף ולהשמיד את החמאס לחלוטין. עניין זה הוא קיומי לא רק לנו אלא גם לאנושות כולה, שהטרור והרוע מאיימים גם עליה.
אינני עוסק כעת בשאלות רבות שמעסיקות את התקשורת ואת הציבור הרחב לגבי העימות הזה, אבל דבר אחד ברור – ההתמודדות הזאת לבחירת הנשיא האמריקאי הבא הינה בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה גם לנו וגם לאנושות כולה, כיון שבין היתר ניצבת כאן העמדה בעד או נגד הפרוגרס, שהניף את חרבו על כל הזהויות הבסיסיות – האישית, המשפחתית והלאומית.
משימת חיי היא להילחם כנגד תרבות הפרוגרס והפוסט-מודרנה, תרבות של מחיקת הזהויות, והבטחתי בשליחותי בכנסת ובממשלה שלושה דברים עיקריים: לחזק את הזהות היהודית של המדינה, להקים מערכת שקיפות לתוכניות החיצוניות במערכת החינוך ולייצר שוויון בנטל להורים ששולחים את ילדיהם לתלמודי תורה לאומיים הנקיים לחלוטין משגעון הפרוגרס.
משרד החינוך הוא המבצר הפרוגרסיבי היותר גדול בין משרדי הממשלה, אולי מלבד משרד המשפטים ומערכת המשפט. התכנים, תוכניות הלימודים, חומרי הלימוד וההשפעה של הקרנות והמדינות הזרות שחדרו אליו בעשרות השנים האחרונות גורמים להורים רבים לחשוש מאוד ממה שילדיהם עוברים במוסדות הלימוד, ורבים מהם פונים אליי בבקשה להביא לתיקון המצב.
זו הסיבה שהבטחתי להורים להקים את מערכת השקיפות, לפחות לגבי התוכניות החיצוניות שמלמדים את ילדיהם בבתי הספר. אני מתכוון לעמוד בהבטחתי.
המהפכה הפרוגרסיבית מיהדות, ציונות, מסורת והבחנה בין הזהויות השונות למחיקת הזהויות, ‘האחר הוא אני’ וטשטוש בין אויב לאוהב זו הסיבה שהוקמו לפני שנים רבות תלמודי תורה לאומיים ע”י הורים שביקשו לבחור בעצמם את החינוך שמתאים לעולם הערכים שלהם.
תלמיד בתלמודי התורה הלאומיים מתוקצב רק בכ- 35% מתלמיד בחינוך הממלכתי. אלפי הבוגרים, ההורים והמורים נמצאים בחזיתות השונות משמחת תורה. שיעור ההתגייסות של בוגרי מוסדות החינוך הללו 100%. בנטל השירות ומסירות הנפש הם בהחלט נושאים, אבל במקביל הם נושאים גם בנטל הכלכלי הגבוה של חינוך ילדיהם, בלי שום שוויון בנטל.
בהסכם הקואליציוני שנחתם בעת הקמת הממשלה הוסכם להגדיל את התקציב וע”י כך להסיר את העוול הנורא ואי השוויון בין ההורים שנהנים מחוק חינוך חינם לבין אלפי ההורים של תלמידי תלמודי התורה הלאומיים שמשלמים כל חודש מאות שקלים עבור כל ילד. הגיע זמן השוויון בחינוך.
בניגוד גמור לאותן תפיסות פרוגרסיביות שמחקו כל זהות אפשרית וטשטשו את מושגי הצדק והמוסר המוחלטים, אותם ילדים לומדים תורת אמת, זו שיודעת להבדיל היטב בין החושך לאור, בין הטוב לרע ובין האמת לשקר, זו שרק בה טמונה התקווה לתיקון העולם והאנושות.
אמשיך להילחם כנגד תרבות הפרוגרס, כנגד תרבות מחיקת הזהויות והתרבות שאינה מבחינה בין אויב לאוהב.
אמשיך להילחם למען הציבור הענק ששולח את ילדיו לקבל חינוך נקי מפרוגרס.
אמשיך להילחם למען חירותם של כל ההורים במדינת ישראל לבחור את החינוך היהודי והציוני שמתאים לערכים שלהם, ועל זכותם לדעת בשקיפות מלאה מה ילדיהם לומדים בבתי הספר.
אמשיך להילחם למען חיזוק הזהות היהודית של מדינתנו.
אמשיך להילחם למען הכרעה ברורה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה.
לא מדובר במותרות, אלא בצורך קיומי שלנו כעם וכמדינה.