בזמן השואה הנוראה היו בכל מדינה באירופה, כולל במדינות שהיו חברות בציר הרשע של גרמניה הנאצית, חסידי אומות העולם שעסקו בהצלת יהודים.
בגרמניה עצמה היו למעלה מ-600 גרמנים שביד ושם הוכרו לאחר מכן כחסידי אומות העולם, ויש להניח שהיו עוד כאלו שסייעו ליהודים.
לא שמענו עדיין על חסיד אומות העולם בעזה בשמחת תורה תשפ”ד ובמהלך המלחמה ברצועת עזה, מישהו שניסה להציל חטופים או לעזור להם באיזושהי צורה, כפי שסיפר זאת גם הנשיא טראמפ לאחר פגישתו עם החטופים המשוחררים.
העזתיים מפחדים מהחמאס? ברור. אבל גם גרמניה הנאצית הייתה די מפחידה, לא?
אולי עוד נשמע על איזשהו עזתי בן אנוש, אבל בינתיים לפי הידוע לנו, בעזה הייתה שמחה גורפת על טבח שמחת תורה תשפ”ד.
במהלך מלחמת העולם השנייה, עד כמה שאני יודע, אף אחת מבעלות הברית לא עסקה בהכנסת סיוע הומניטרי לגרמניה הנאצית. גם אף בית משפט עליון באותן מדינות לא ביקש לכפות זאת עליהן.
סיוע הומניטרי זה מלשון הומניזם והומניות, כלומר, סיוע שבא לבטא אנושיות, רחמנות וכיוצא בזה.
הסיוע שנכפה עלינו על ידי ממשל ביידן, ושבית המשפט העליון של מדינת ישראל דן בו שוב ושוב ומחייב את הממשלה להגיב עד מחר לדרישה להמשיך אותו, הוא לא סיוע הומניטרי.
הוא סיוע הָמָנִיטָרִי.
סיוע לממשיכיו של המן הרשע ושל עמלק.
סיוע למי שמבקשים כבר מאה שנה, וביקשו במיוחד בשמחת תורה תשפ”ד, להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, ושללם לבוז.
הסיוע ההָמָנִיטָרִי הזה מנע מאיתנו להכניע את החמאס.
הסיוע ההָמָנִיטָרִי הזה נתן להם אוויר לנשימה.
הסיוע ההָמָנִיטָרִי הזה קבר את החטופים בעזה.
הסיוע ההָמָנִיטָרִי הזה הביא לנפילתם של מאות חיילים במהלך המלחמה שהתארכה.
הגיע הזמן שנפנים מי האויב שלנו ומה מגמותיו, ונזכה לניצחון והכרעה כבימי הפורים, כמו שנקרא במגילת אסתר: “נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם, וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים”.
