יו”ר מפלגת נעם ח”כ אבי מעוז התייחס במליאת הכנסת לחג הסיגד אותו חגגה הקהילה האתיופית אמש.
“בשנה שעברה קראתי פה מעל הדוכן את דבריה של הודיה מקונן, על כך שהסיגד הוא בשורה, מלשון סגידה והשתחוות, על שם הכיסופים של קהילת ביתא ישראל לארץ ישראל. דומה שאין דוגמה טובה יותר מאשר תולדותיה של קהילת ביתא ישראל בכדי להמחיש את הקו שמחבר את עם ישראל לשורשיו ברצף ישיר לאורך אלפי שנות גלות.
הקהילה, ששורשיה נמצאים בהיסטוריה הרחוקה מאוד, עברה לאורך שנות קיומה הארוכות את כל ייסורי הגלות, כולל מצבים חומריים קשים, ניסיונות לבוללה ולהטמיעה בקרב הגויים, מלחמות ואפילו תוכנית השמדה בתקופת השואה תחת השלטון האיטלקי.
למרות כל זאת, הקהילה שמרה בצורה מופלאה ומעוררת השתאות על דבקותה באמונתה, בתורתה ובמסורותיה.
כך כתב מרן הרב קוק זצ”ל לפני מאה ואחת שנים, בג’ בכסלו תרפ”ב, בקריאתו להתגייס ולסייע לחיזוק רוחני לקהילת ביתא ישראל:
“חובה קדושה מוטלת עלינו להתאמץ בכל כוחותינו להשיב את הכרת היהדות, קדושת האמונה וקיום המצוות המעשיות בטהרת ואחדות האומה הקדושה עם ד’ לחלקים ידועים של עמנו אשר מרוב תלאות הזמן וצרות הגלות הורחקו מאתנו הן רחוק מקום והן רחוק דעות. בפינות רבות הרחוקות ממרכזי היהדות נמצאים רבבות אחים שנשארו מאות בשנים בודדים בפינותיהם ובלי כל קשר עם היהדות הכללית, וע”י כך נתמעטו אוכלוסיהם, הרבה הרבה מהם התבוללו בין הגויים שבתוכם הם יושבים, ואף אלה שנשארו נאמנים לעמם נמצאים תמיד בסכנת ההתבוללות והטמיעה באין כוחות חדשים נוספים לאוכלוסיהם שיכניסו לתוכם זרם של חיים יהודיים, וברבות הזמן הם עומדים להתפורר ולהתנתק מהגוף הישראלי הנצחי ומטהרת נשמתו.
אחת מהפינות הנזכרות היא ארץ חבש. במדינה זו, הרחוקה ממרכז החיים היהודיים חיים זה יותר מאלפיים שנה רבבות יהודים, אשר למרות כל התלאות והצרות שעברו עליהם נשארו נאמנים לדתם ולעמם.”
חמישים שנה לאחר מכן, בז’ באדר א’ תשל”ג, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל לעובדיה חזי, אבי הרס”רים של צה”ל, שהיה פעיל מרכזי למען קהילת ביתא ישראל, את פסקו הנודע בדבר יהדותם של בני הקהילה:
“באתי למסקנא שהפלשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש, ואין כל ספק שהגאונים הנ”ל שקבעו שהם משבט דן חקרו ודרשו והגיעו למסקנא זו עפ”י עדויות וראיות מהימנות ביותר. וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בעניניהם, לאחר שמנהיגי הפלשים פנו אלי בבקשה להתחבר עם אחינו בית ישראל ברוח התורה וההלכה, תורה שבכתב ושבעל-פה, ללא כל סייג, ולקיים כל מצות התורה הקדושה, ע”פ הוראות רבותינו ז”ל אשר מפיהם אנו חיים, והחלטתי כי לפי עניות דעתי הפלשים הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה, ולחנכם ברוח תורתינו הקדושה ולשתפם בבנין ארצנו הקדושה ושבו בנים לגבולם.
בטוחני שמוסדות הממשלה והסוכנות היהודית, ואירגונים בישראל ובתפוצות הגולה, יסייעו לנו כמיטב יכלתם במשימה קדושה זו, שקיבל כבודו על עצמו, שהיא מצות הצלת נפשות אחינו, לבלתי ידח ממנו נדח, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.
ויהי רצון שבמהרה יקויים: וּפְדוּיֵי ד’ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל-רֹאשָׁם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ד’ שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַד’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָים”.
מסירות הנפש כנגד התבוללות וטמיעה, דבקות בלתי מתפשרת בתורת ישראל ובמסורת וכיסופים עזים לירושלים ולבניין בית המקדש, הם ערכי הנצח שחובה עלינו ללמוד ולסגל מקהילה מופלאה זו. חג סיגד שמח”
