כשהבכירים במערכת הביטחון עסוקים בתדרוכים, מי מתעסק בניצחון?
בזמן האחרון שומעים אנו הרבה כותרות בשם “בכירים במערכת הביטחון”. אז רציתי לחשוף את יומנו של אותו ‘בכיר במערכת הביטחון’.
בשעה 08:00 בבוקר – תדרוך כתבים בעד עיסקה עם חמאס, ונגד רוה”מ שרוצה להכשיל אותה.
בשעה 09:00 – הוא מתרעם בפני כתב הארץ על בדיקת מבקר המדינה בעניין מחדלי ה- 7 באוקטובר.
בשעה 10:00 – הוא תוקף פוליטיקאים שהעזו להתבטא כנגד הרשות הפלסטינית ומזהיר, בעילום שם כמובן, שהם מובילים, אולי אפילו באופן מכוון, לאינתיפאדה.
בשעה 11:00 – הוא מודיע לידידו הכתב הבכיר שנתניהו פועל כנגד האינטרס הלאומי.
חצי שעה לאחר מכן הוא מבהיר לקצין אמריקאי, שאותו הכיר במסגרת לימודיו באוניברסיטת הרווארד בחסות קרן וקסנר, שעקרון המידתיות נשמר בקביעות במלחמה, ושאם המשפטנים קובעים שתקיפה היא בלתי חוקית, מפקדי הצבא חייבים לבטל אותה.
בשעה 12:00 – הוא מעביר מסר לרוה”מ שהמצב מול ממשל ביידן מחריף, וזה עלול לפגוע בסיוע לישראל בהמשך הלחימה. שיתוף הפעולה עם הממשל קריטי מבחינתו, כמובן רק כל עוד יושב שם נשיא מ’הצד הנכון’.
בשעה 13:00 – הוא מעלה רעיון גאוני לתת לאזרחים עזתים רובים, כדי שיאבטחו את הסיוע ההומניטרי מפני החמאס, ומזהיר שאחרת לא נוכל להיכנס לרפיח.
בשעה 14:00 – הוא משתתף בישיבת הקבינט ומיד לאחר מכן הוא מדליף, שבמקום לשמור על הביטחון, השרים מסכנים את הביטחון.
בשעה 15:00 – הוא נפגש עם מפקדים וחיילים בשטח לפני הכניסה לרפיח.את הניצחון הוא לא מזכיר בדבריו, כי הפרופסור שכתב את הקוד האתי אמר שצריך למחוק את הערך הזה מהלקסיקון, וחוץ מזה, חמאס זה רעיון, ורעיון כידוע אי אפשר לנצח. אחרי השיחה עם הלוחמים הוא מכנס מסיבת עיתונאים ונושא נאום תוכחה והטפת מוסר לפוליטיקאים.
בשעה 17:00 – הוא מוציא הודעה, בשם ‘בכיר במערכת הביטחון’ כמובן, שהייאוש דוחק לטרור, ולכן כדאי להכניס כמה שיותר פועלים מיו”ש.אין מה לחשוש מצעד כזה. זה בטוח בדיוק כמו הסכמי אוסלו, הבריחה מלבנון, ההתנתקות ועסקת שליט.
ולי נותרה רק שאלה אחת: אחרי כל העיסוק בפוליטיקה, מתי הוא מספיק להתעסק בביטחון?
