בנאום במליאת הכנסת אמר ח”כ אבי מעוז:
בסרטון קצר ומטלטל שרץ ברשתות רואים נערה צעירה אומרת לשתי נשים מבוגרות שמפגינות כנגד הרפורמה ‘כולנו אחים, אהבת חינם’, והן באינסטינקטיביות מגיבות לה ‘לא, לא’, ואחת מוסיפה ‘אל תקללי אותי, אני לא אחותך’.
במילים הספורות הללו מתמצה ההבדל בין מחנה ‘המדינה היהודית’ שמובילה הקואליציה לבין מחנה ‘מדינת כל אזרחיה’, שאליו משתייכת הנהגת המחאה, ושלשם היא מנסה למשוך את השמאל והמרכז הישראלי.
במדינת כל אזרחיה ישנם אזרחים שווי זכויות ללא קשר מהותי ביניהם. אין אחים, ואין אחווה.
במדינה יהודית ישנו עם ישראל, בעל מורשת, מסורת וייעוד אלוקי. יש אחווה. אחווה אמיתית, אחים ממש.
מלחמת אחים לא תהיה.
למרות שראינו לצערנו את המוכנות לפגוע במי שצריכים להגיע לבתי חולים,
למרות ששמענו את הדיבורים על הרצון לפגוע ביכולת התקיפה של ישראל באיראן,
ולמרות שלצערנו הרב ראינו את תופעת הסרבנות הפסולה מכל וכל,
לא תהיה מלחמת אחים.
כי בדיוק כמו מי שדאג בסזון, באלטלנה, בתקופת אסון אוסלו ובגירוש מגוש קטיף, שלא נידרדר למלחמת אחים, למרות ההתנהלות הכוחנית, האלימה והמזיקה, כך גם היום מחנה המדינה היהודית לא ייגרר למלחמה שכזאת.
אבל אל תטעו בנו.
מלחמת אחים מעשית פיזית, חס וחלילה.
מלחמת דעות, מאבק נחוש ובלתי מתפשר על הזהות של המדינה הזאת ושל העם הזה, בהחלט תהיה.
ראינו אתמול את העוצמה והנחישות של המחנה הגדול, זה שמייצג את רוב העם, זה שכבר לא מוכן לשתוק על כך שגנבו לו את המדינה ומוכן לצאת לקרב ציבורי להציל אותה, אבל גם זה שאין לו שום גרם של התערערות ביחס של האחווה כלפי כל עם ישראל.
כמו שכתב מרן הרב קוק זצ”ל לפני יותר ממאה שנה, במאמר מחאה על חילול שבת וחג במושבה עין גנים:
“רגש האחווה שאנו מרגישים גם נגד אחינו, אלה אשר כל כך התרחקו מסיבות שונות ונוראות מבית חיינו, מיסוד הקודש, מחיי התורה והמצווה הכוללים את האומה כולה לדורותיה, הוא שמחדיר בנו את רגש המלחמה ומגביר את כוחה ואת מרירותה של מחאתנו. אבל הוא נותן בנו גם כן תכונה של זהירות, כי סוף כל סוף לא על אויבים כי אם על אחינו אנו לוחמים… אנו לא נאמר: ‘גם לי גם לך לא יהיה, גזורו’ ”
