ביטוי השגור על לשוננו מאז קום המדינה הוא ‘לעולם לא עוד’, ביטוי שבא לומר כי נעשה כל שביכולתנו, כדי שלעולם העם היהודי לא יעמוד עוד בניסיון השמדה כפי שאירע על אדמת אירופה לפני שמונים שנה בצורה מזוויעה ונוראית שלא היה כמותה.
המוטיב הזה היווה גורם משמעותי בבניין הכח הצבאי של מדינת ישראל לאורך 76 שנותיה, כדי שאף גורם או מדינה לא יוכלו עוד להעלות בדעתם לבצע שוב ניסיון להשמיד את העם היהודי.
בשואה באירופה אירעו מעשי זוועה אכזריים ונוראיים ע”י הנאצים יימ”ש ועוזריהם משאר העמים, אבל אירועי זוועה אכזריים מעין אלו אירעו לאורך ההיסטוריה היהודית פעמים רבות, בשני החורבנות, במסעות הצלב, בפוגרומים ובעוד שלל הזדמנויות במהלך ההיסטוריה, וגם בארץ ישראל במהלך שנות שיבת ציון.
לא זהו ייחודה של השואה.
השואה הייתה ניסיון קר, מחושב ומאורגן להשמיד סופית את העם היהודי. ממש כמו תוכניתו של המן הרשע בפרס, אלא שהנאצים ימ”ש גם הצליחו חלקית במזימתם המרושעת.
שמחת תורה תשפ”ד חווינו זוועות שמזכירות בדמיון מצמרר את הזוועות שעם ישראל חווה לאורך הדורות. במשך כמה שעות תושבי הדרום היו מופקרים לברבריות של המרצחים העזתים, כמעט ללא תפקוד של מדינה או צבא.
אולם, עם כל נוראותה של המתקפה בשמחת תורה, עם ישראל ומדינתו לא עמדו בסכנת השמדה, ולכן ההשוואה לשואה היא מוטעית, כפי שהדגיש זאת אתמול הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו שליט”א, ניצול שואה בעצמו.
אולם ישנו דבר שכן אפשר להשוותו ברמה מסוימת למה שקרה על אדמת אירופה לפני 80 שנה. מדינת ישראל, מאז הקמתה ועד היום, באופן ייחודי רק לה ולעם היהודי, נמצאת באיום השמדה קבוע. האויב הערבי, שמקיף אותנו במרחבי המזרח התיכון, שואף מאז אייר תש”ח (ואף לפני כן) להכחיד את הנוכחות היהודית בארץ ישראל.
אם חלילה ניכנע במערכה הנוכחית ולא נשלים את המלאכה בהכרעת האויב החמאסי, אם חלילה נוותר על הריבונות ועל העצמאות שלנו ונהפוך להיות סוג של מדינת חסות, אם תושבי הצפון והדרום לא יוכלו לחזור בבטחה לבתיהם, אנחנו אכן מכניסים את עצמנו לסכנה קיומית.
יש לנו ודאות מוחלטת בתהליך הגאולה האלוקי שהחל לפני יותר ממאתיים שנה עם תחילת שיבת ציון, ושקיבל ‘עליית מדרגה’ עם הקמת המדינה. ‘גאולה שלישית אין לה הפסק’. תהליך הגאולה לא ייקטע ולא ייעלם. אבל יחד עם זאת, איננו יודעים אלו אתגרים וקשיים עוד נכונים לנו, ואוי לנו אם לא נפעל בכל הכוח כדי להסיר את האיום הקיומי מעלינו. קל וחומר שאסור לנו לצעוד בכיוון שעלול לקרב אותו.
לעולם לא עוד.
