למה שהחמאס יוותר על הוצאה מוחלטת שלנו מהרצועה אחרי התקדים בלבנון?

לצד היתרון שבניתוק הזירות, להסדרה בלבנון צפויה להיות משמעות מסוכנת ביחס למה שעומד לקרות בעזה.
במרחב הרב-זירתי שלנו במזרח התיכון אנחנו נבחנים בכל עת בעיני האויבים שלנו לפי איך שאנחנו מתנהלים בזירות האחרות.
למשל, כשאתה בורח בצורה מושפלת מלבנון אתה גורם לאינתיפאדה השנייה להתפרץ.
לכן, הטעות שלא השארנו בידינו רצועת ביטחון בדרום לבנון עם שליטה ביטחונית, מובילה ישירות לכך שההסכם שנשיג בעזה, אמנם יביא לנו את החטופים בע”ה, אבל ישאיר אותנו ללא שליטה ביטחונית בפרימטר או בציר פילדלפי או במסדרון נצרים.
למה שהחמאס יוותר על הוצאה מוחלטת שלנו מהרצועה אחרי התקדים בלבנון?
המשמעות היא, שאמנם החמאס כרגע ממוטט מבחינה צבאית, אבל די ברור שבמסלול הנוכחי, אנחנו נעמוד בעתיד בפני אותה מציאות של ארגוני טרור מתעצמים שמהווים איום ישיר עלינו.
שוב אנחנו מפקירים את ביטחוננו בידי גורמים זרים ועל סמך ערבויות של מדינות זרות.
זהו המודל להסכם בעזה שבמו ידינו כבלנו את עצמנו אליו.
בנוסף, אנחנו נבחנים בשבע עיניים, על ידי כל הזאבים המשחרים לטרף מסביבנו, שמחכים לראות כיצד נגיב על ההפרות של ההסדרה.
החיזבאללה ירו היום שני פצמ”רים להר דוב.
האם אנחנו רק נגיב בעוצמה או שזו הפרה שמצדיקה את חידוש הלחימה?
מה יהיה כאשר נתייצב על גבול לבנון והרצועה?
התיירות תחל לפרוח בע”ה והכל יתנהל בשגרה רגילה פחות או יותר, ואז יגיעו ההפרות הקטנות של חיזבאללה, של החמאס ושל שאר ארגוני הטרור.
האם אז נעז להיכנס חזרה ללבנון ולהילחם?
האם מישהו באמת חושב שההיסטוריה לא תחזור על עצמה?
האם לא ברור שהתגובות של מדינת ישראל תהיינה העתק – הדבק של חוסר התגובה להפרות לאחר הבריחה מלבנון וההתנתקות?
גם אז הבטיח אהוד ברק שלבנון תבער אם יירו עלינו משם, ואריק שרון הבטיח שאש מעזה תיענה באש קשה מאי פעם.
לדאבוננו זה היה רק אחרי הטבח שבשמחת תורה.
כמה דם עוד צריך חלילה להישפך על מזבח ההתמכרות לשקט והרצון לסיים מלחמות לפני הכרעת האויב וסילוק האיומים מעלינו?
לאחר המתקפה המחרידה בשמחת תורה התחלנו לעשות דבר גדול, ורוח גבורה גדולה נשבה ונושבת בעם ובלוחמים.
אסור לנו שוב לפספס את ההזדמנות ולא לסיים את המלאכה.