להתרומם מתוך המשבר הנורא

פעילי ותומכי נעם יקרים.
לקראת יום השנה הראשון של הטבח הנורא בשמחת תורה שבו נרצחו כ- 1145 חיילים ואזרחים, נשמות טהורות שעלו כאבוקה אחת השמיימה, אני רוצה לשתף אתכם בכמה מחשבות על תפקידה וייעודה של מפלגת נעם בהקשר של מה שעובר על עם ישראל בשנה האחרונה.
נעם באה לעולם במטרה לשמור על הזהות הלאומית-יהודית של מדינת ישראל במרחב הציבורי שלה בצורה ברורה ובלתי מטושטשת.
נעם באה לעולם כדי להזכיר את המובן מאליו שנשכח, שיש אמת ושקר, יש טוב ורע ויש אוהב ואויב.
כאשר אנחנו שוכחים את מושגי היסוד הללו, כאשר אנחנו שוכחים מי אנו, מה הם חיינו ומה ייעודנו בעולם, מגיעות לפעמים תזכורות.
המרצחים הארורים הגיעו במודעות של רוע והשמדה, ואנחנו, מתוך הכאב הנורא והצער העצום, קמנו מולם להגן על עצמנו, קודם כל מבחינה פיזית, אבל גם על הזהות של המדינה שלנו.
לא בחרנו במלחמה. זו מלחמת אין ברירה. מלחמה צודקת מאין כמוה. חייבים היינו לקום ולהגן על עצמנו ולנצח את אויבינו שקמו עלינו לכלותינו, כמו שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו.
מאז שמחת תורה ועד עכשיו המלחמה ממשיכה בעזה, כשאחינו ואחיותינו עדיין נמקים שם בשבי החמאס, והתרחבה גם לחזיתות נוספות בלבנון, בתימן, בסוריה, באיראן וביו”ש.
אבל האם נסתפק רק במלחמה ובניצחון הפיזיים? האם לא נתרומם מתוך המשבר הקשה הזה להתבונן מי אנחנו ומה הייעוד שלנו כעם?
הקב”ה מדבר אלינו מתוך המאורעות, כמו שהוא מדבר אלינו מתוך התורה. יש דבר ד’ שמופיע בתורה ויש דבר ד’ שמופיע במציאות, כמו למשל כאשר הוא מביא עלינו מאורע שמזעזע את אמות הסיפים, ואולי, בצניעות, יש מקום לנסות להבין למה דווקא ביום שמחת תורה.
האויבים שלנו לא מבקשים רק להרוג כמה שיותר יהודים ולהחריב את מדינת ישראל, אלא הם רוצים לכלות את היהדות, את המסורת.
בחג הסוכות אנו מצווים להקריב בבית המקדש 70 פרים. חז”ל מסבירים לנו ששבעים הפרים הללו הם כנגד 70 אומות העולם, ובחג סוכות אנו גם מתפללים לשפע מים וחיים לכל העולם. מיד לאחר הטיפול האוניברסלי הזה, בטוב שיגיע לכל העולם ולכל אומות העולם, מגיע חג שמחת תורה (חג שמיני עצרת כלשון התורה) ובו מקריבים רק פר אחד. על פי חז”ל זוהי בקשה של הקב”ה מהאומה שלו: ‘עשי לי סעודה קטנה’, התייחדות של עם ישראל עם הקב”ה, כאילו אומר לנו: חזרו להיות מה שאתם, עם הייעוד שלכם, עם המהות והמיוחדות שלכם, עם הידיעה מה מוטל עליכם.
שמחת תורה זה החג של הזהות שלנו. אנחנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש. אנחנו רוקדים עם ספר התורה ומנשקים אותו, כדי להביע את החיבור העמוק והמהותי שלנו אליה.
בשונה מכל עם אחר בעולם הלאומיות שלנו היא הכי אוניברסלית שיש מאז שהיינו לעם. כאשר התגלה בורא עולם לאברהם אבינו, הוא הציב בפניו את הייעוד הגדול שלו ושל העם שיצא ממנו: ” וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל … וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה”. וכך זה מופיע הלאה בהבטחות ליצחק וליעקב, במתן תורה בייעוד שלנו להיות ‘ממלכת כהנים וגוי קדוש’ ובדברי הנביאים. לאומיות שיש לה ייעוד כלל אנושי להביא אור, אמונה, ברכה וגאולה לכל העולם כולו.
היום האנושות ברובה מוכה בסנוורים.
האמת נעדרת. מושגי הטוב והרע, האמת והשקר נמחקו, והזהויות האישיות, המשפחתיות והלאומיות טושטשו. העיוורון מגיע עד כדי כך, שאפילו אחרי האירועים המזוויעים שהתרחשו בשמחת תורה, יש במדינות המערב רבים שלא מסוגלים לגנות את מעשי הפשע, וראשי מדינות ומוסדות בינלאומיים עסוקים בעיקר בביקורת ובגינויים כלפי מדינת ישראל.
רק עם ישראל יכול להיות מי שיפקח לעולם את העיניים. רק עם ישראל יחזיר לאנושות את מושגי האמת והשקר, הטוב והרע, את האמונה ואת התקווה.
אני שב ומתחייב בפניכם שמפלגת נעם תמשיך לעשות כל שביכולתה כדי שכולנו, כעם וכמדינה, נחזור לעצמנו, לזהותנו ולכך שנמלא את הייעוד הגדול שלנו.
אני רוצה לאחל חג שמח לכם ולבני משפחותיכם, לחטופינו שיחזרו מהרה בשלום למשפחותיהם, לפצועינו שיחלימו ויזכו לרפואה שלימה, למשפחות החללים שהקב”ה ישלח להם נחמה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, למפוני הדרום והצפון שישובו בקרוב לבתיהם, ולכל בית ישראל, שנזכה כולנו לשנה טובה, לבשורות טובות, ישועות ונחמות.