בממשלה הקודמת, נלחמנו יחד, כתף אל כתף, סיעות האופוזיציה דאז ואנוכי, כנגד הניסיונות הבלתי פוסקים של הממשלה הכושלת של בנט ולפיד להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה.
כאשר נפלה הממשלה ההיא בשעה טובה, ולאחר הבחירות, היה ברור לכולנו, וזה נאמר שוב ושוב, שאנחנו מתכוונים במהלך כהונת הממשלה הנוכחית לתקן את נזקי הממשלה ההיא, ולשמר ולחזק את זהותה היהודית של המדינה.
אבל שנתיים וחצי עברו מאז הקמת הממשלה, ולצערי הרב, בנושא הכל כך חשוב של הזהות היהודית של המדינה, נראה לפעמים כאילו הממשלה הקודמת טרם סיימה את כהונתה.
תכני מערכת החינוך, השפעת קרנות זרות ומדינות זרות על חינוך ילדי ישראל, חוסר השקיפות להורים, העוול לתלמודי התורה הלאומיים, הערכים המובילים את מערכת המשפט, השפעות הפרוגרס על צה”ל, הקוד האתי הצה”לי שטרם תוקן, מגבלות הפרקליטות הצבאית על פעולות צה”ל, ועוד ועוד.
משהבנתי שהממשלה הנוכחית לא מממשת, וכפי הנראה גם לא ממש מתכוונת לממש, את תפקידה המרכזי לתקן את נזקי הממשלה הקודמת, לחזק את זהותה היהודית של המדינה ולהכריע את המאבק התרבותי בין תפיסת המדינה היהודית לתפיסת מדינת כל אזרחיה, פרשתי מהקואליציה.
חשבתי לתומי שהממשלה מבינה שהגיע הזמן לחזק באופן ברור את הזהות היהודית של המדינה ולשם כך היא קיבלה את המנדט מהעם.
לצערי התברר שלא.
אבל אינני משלים עם המצב הרע הזה.
העם דורש זהות יהודית ברורה.
הגיע הזמן למלא את הייעוד לשמו נבחרנו.
הגיע הזמן להפסיק לפחד ולחשוש מהמיעוט הקולני, בעל הנוכחות, הלא פרופורציונלית לגודלו האמיתי, בתקשורת ובפקידות הבינונית והבכירה במערכות הציבוריות השונות .
הגיע הזמן לשמור ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.
והגיע הזמן להכריע, שמדינת ישראל איננה, ובע”ה לעולם לא תהיה, מדינת כל אזרחיה, אלא אך ורק מדינה יהודית.
