יום העצמאות ה’תשפ”ד

בס”ד

פעילי ותומכי נעם היקרים לי מאוד.

אין יום העצמאות ה’תשפ”ד דומה לשבעים וחמישה ימי העצמאות שקדמו לו ואיננו חוגגים כאשתקד, אלא נדרשים להעמיק במשמעותו של היום הגדול הזה דווקא מתוך מה שעברנו השנה.

לאחר שנה של ערעור כבד על שיטת המשטר הדמוקרטית של מדינת ישראל ועל הלגיטימיות של ממשלה נבחרת, ולאחר שבתחילת חודש תשרי התמודדנו מול מאבק קשה כנגד הזכות להתפלל ביום כיפור במרחב הציבורי, חווינו בשמחת תורה התקפה ברברית, פראית ואכזרית, באופן שלא היה כמותו מאז קום המדינה.

שלמה המלך אומר בספר משלי: “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה”, וכולנו יודעים שהכוונה לכך שהחינוך חייב להיות מותאם לדרכו המיוחדת של הנער ולעצמיותו, כדי שבזקנותו ידבק באותה הדרך.

במונחים של עם ומדינה 76 שנים זה עדיין גיל הנערות, וחלקים ניכרים מהחברה הישראלית נמצאים כבר שנים במשבר זהות עמוק של הצבת סימני שאלה כבדים על כל מה שהיה ברור ומובן מאליו מראשית ימי הציונות, כמו למשל היחס לארץ ולזהות היהודית של המדינה ושל המרחב הציבורי.

עלינו מוטלת החובה לעשות כל שבכוחנו וביכולתנו, כדי שדרכה של המדינה תתייצב על האופי והזהות המיוחדים לה ועל העצמיות הייחודית שלה כמדינה יהודית. מה זו עצמאות אם לא הנאמנות לעצמיות? רק כך נבטיח עצמאות אמיתית וביטחון בכך שהמדינה לא תסור ממה שהיא אמורה להיות גם בעתיד.

נאמנות לעצמיות זה מרחב ציבורי שמבטא בצורה ברורה את היותה של המדינה מדינה יהודית.

נאמנות לעצמיות זה צבא שמפקדיו וקציניו לא מתחנכים על ידי קרנות זרות מעבר לים, לא פועלים על פי מערכת ערכים פוסטמודרנית שרחוקה שנות אור מערכי היהדות, ובוודאי שאינם מתנהלים שלא בכפיפות לדרג הנבחר באופן דמוקרטי.

נאמנות לעצמיות זו מערכת משפט שאיננה מנוכרת לכל מה שריח יהדות ולאומיות נודף ממנו.

נאמנות לעצמיות זה משרד חינוך, שמגמתו לגדל ילדים שמכירים את יהדותם ואת לאומיותם, מזדהים איתן וגאים בהן, ולא משרד חינוך שבאמצעות עמותות וקרנות זרות מגדל ילדים להיות אירופאים פרוגרסיביים תלושים מזהותם.

משום שמערכת חינוך יהודית מתוקנת היא כל כך מהותית לכך שמדינת ישראל אכן תהיה נאמנה לעצמיותה, אני זועק שוב ושוב, מאז כניסתי לחיים הפוליטיים לפני שלוש שנים, על כל הבעיות הקשות שמערכת החינוך הישראלית הידרדרה אליהן, ושאיפתי להשפיע ככל יכולתי על דמותה של מערכת החינוך.

רבנו הרצי”ה קוק זצ”ל כתב לגבי הניסים שעליהם אנו חוגגים ומודים ביום העצמאות:

“הנה הגענו, דרך כל קרבותינו המרובים והנוראים שבארץ ושבגולה, עם כל הניסים והנפלאות שנתגלו במערכותינו הצבאיות והמדיניות, אל פרק זמננו ואל קיום מצבנו. אמנם נס הניסים ופלא הפלאות, היסוד והשורש של כל אלה אשר הראנו ד’, הלא הוא ענינו של היום הזה: הכרזת ההחלטה כי קמה ותהי מדינת ישראל, כי התחילה, קמה וגם נצבה עצמאות שליטתנו על ארץ אבותינו מורשת נחלתנו.

… אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי ציבוריותנו, אשר נתכנסו ביום ה’ באייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי קמה מדינת ישראל … אחד הוא עם רוח הגבורה הנשגבה של גיבורי צבאותינו קדושינו, לכל פלגותיהם, מוסרי נפשותיהם הטהורות על קדושת ד’ וארצו ועמו ותורתו…”

והנה גם אנו נפגשים בשנה זו, שנת ה’תשפ”ד, גם בגבורה הנשגבה של כל גיבורינו מוסרי נפשותיהם הטהורות, שבמסירות מופלאה יצאו לקרב משעות הבוקר של שמחת תורה ועד ימים אלו ממש, וגם בנס, הבלתי מובן מאליו, שבו ראש הממשלה עומד בגבורה במשך חודשים ארוכים כנגד לחצים אדירים של האמריקאים, האירופאים, האו”ם, התקשורת הישראלית ברובה, אנשי אופוזיציה, חברים בממשלתו, ה’לשעברים’ וחלק ממערכת הביטחון, לחצים שמטרתם להיכנע, להפסיק את המלחמה ולהידרדר לכיוון הקמת מדינת אויב פלשתינאית.

הגבורות הללו הן הביטוי היותר מובהק לנאמנות לעצמיות.

איננו שוקטים על השמרים. נוסיף ונשמיע את הקול הצלול והבהיר של היחס הבלתי מותנה למדינתנו, לצבאנו ולכל אחינו מחד, ומאידך, את הקול של חשיפת האמת, הביקורת הנוקבת על כל החסרונות והתביעה והתוויית הדרך לתיקון ולשיבה לנאמנות לעצמיות.

בשורות טובות לכם, למשפחותיכם ולכל בית ישראל

יום עצמאות שמח

אבי מעוז