יו”ר מפלגת נעם ח”כ אבי מעוז התייחס בנאומו במליאת הכנסת להפחדות ולניסיונות לשטוף את מוחם של אזרחי ישראל כאילו תשתלט בזמן הקרוב כפייה דתית ברחבי מדינת ישראל.
“מובילי המחאה כנגד השינויים במערכת המשפט הצליחו ליצור פחד אמיתי בקרב ציבור רחב, כאילו אוטוטו כפייה דתית משתלטת על רחבי מדינת ישראל. נשים יחוייבו לחבוש מטפחת או חיג’אב. באוטובוסים וברחובות תהיה הפרדה בין גברים לנשים. אנשים יוכלו להישפט רק בפני בתי דין רבניים. שמירת הכשרות תיכפה על כולם. הרשויות יחטטו בחייו הפרטיים של האדם ויקבעו לו כיצד לחיות. ועוד ועוד.
כל אלו הם תוצר של הנדסת תודעה מכוונת וזדונית, כאילו מישהו מתכנן כפייה דתית על הציבור ועל האנשים הפרטיים במדינת ישראל. אז אני רוצה לשלוח מכאן מסר מרגיע. זה שקר ושטיפת מוח. באמת כל הבעיה היא בלימודי ליבה.
אם רק כל הנבהלים, הזועקים והמוחים היו לומדים את לימודי הליבה האמיתיים של עם ישראל, כלומר, לימודי היהדות ותורת ישראל, הם היו מגלים שהיהדות לא מכוונת בכלל לכפייה דתית.
כל מהותה של היהדות זה ההיפך הגמור. בוודאי שאנחנו רוצים ושואפים שכל עם ישראל ילך בדרך התורה, אבל רק, ואך ורק, מתוך הכרה ואמונה ובחירה חופשית, כמו שכתוב בספר דברים “רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע … וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”, וכמו שכתב הרמב”ם בהקדמתו לפירושו לפרקי אבות: “הָאֱמֶת אֲשֶׁר אֵין סָפֵק בּוֹ, שֶׁפְּעֻלּוֹת הָאָדָם כֻּלָּן מְסוּרוֹת לוֹ: אִם יִרְצֶה – יַעֲשֶׂה; וְאִם לֹא יִרְצֶה – לֹא יַעֲשֶׂה, מִבִּלְתִּי הֶכְרַח שֶׁיַכְרִיחֵהוּ עָלָיו – וּמִפְּנֵי זֶה רָאוּי לְצָוּוֹתוֹ”. ועוד כתב שם: “וְאִלּוּ הָיָה הָאָדָם מֻכְרַח עַל פְּעֻלּוֹתָיו – יִהְיוּ בְּטֵלוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְאַזְהָרוֹתֶיהָ וְהָיָה הַכֹּל שֶׁקֶר גָּמוּר, אַחַר שֶׁאֵין בְּחִירָה לָאָדָם בְּמַה שֶּׁיַעֲשֶׂה”.
הבחירה החופשית היא אחת מהיסודות שעליהם מבוססת תורת ישראל.
אם יש כפייה אין בחירה חופשית. אם יש בחירה חופשית אין כפייה. נכון, שבנוגע למרחב הציבורי ולצביון של המדינה יש לנו בהחלט מה לומר על איך הם צריכים להיראות, בדיוק כמו שהבינו זאת למשל גם מאיר דיזינגוף וגם חיים נחמן ביאליק, אבל אין לזה שום קשר להפחדות ולניסיונות לשטוף את מוחם של ההמונים כאילו איראן זה כאן.
אז חברים בואו נרגיע.
אף אחד לא מתכוון לכפות שום דבר על אף אחד בנוגע לחייו הפרטיים.
לעומת זאת, על המרחב הציבורי בהחלט ניאבק, בכל הדרכים הדמוקרטיות, כדי שיהיה ראוי למדינה היהודית.
