בנאום במליאת הכנסת אמר ח”כ מעוז:
אני אופטימי.
לא רק בגלל שאני מאמין בנצח ישראל.
ולא רק בגלל הוודאות בתהליך הגאולה שאנו נמצאים בו כבר למעלה ממאתיים שנה, וכולנו זוכרים איפה היינו לפני מאתיים שנה או לפני 80 שנה, ואיפה אנחנו היום.
אני אופטימי גם בגלל המצב הנוכחי.
אני אופטימי, כי בניגוד להתיישבות המפוארת ביו”ש, שמעולם לא קמה על חורבות יישוב ערבי, בית המשפט העליון יושב על אדמות שייח’ באדר, אוניברסיטת ת”א יושבת על אדמות שייח’ מוניס, כפר האומנים עין הוד יושב על אדמות הכפר עין חוד, אהרן ברק התגורר בשכונת קטמון שהייתה שכונה ערבית, וכמוהם עוד מאות יישובים ושכונות ברחבי הארץ.
מה שאומר, שלכל אלו, שככל הנראה לא מתכוונים להתפנות לטובת התושבים שברחו משם בקום המדינה, ברורה לחלוטין זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. ב”ה.
אני אופטימי, כי כולנו יודעים עד כמה הדיבורים על ירידה המונית מהארץ הם קולו של מיעוט קטן וזניח, והרוב המוחץ של העם היושב בציון יודע שהמקום הכי טוב עבורו זו הארץ הזאת. ב”ה.
אני אופטימי, כי אלו שבהפגנות המחאה מניפים דגל ישראל, דגל הכחול לבן כצבעי הטלית עם המגן דוד, מבטאים עד כמה באמת חשובה להם המדינה היהודית. ב”ה.
אני אופטימי, כי אותו יהודי מתוק שהגיע עם המוחים לבני ברק כחלק מניסיונות יצירת השסע והקרע בעם, הזיל דמעות ללא שליטה כאשר הוא שמע את הפיוט ‘שלום עליכם’ מתנגן ברמקולים. כי כששומעים ושרים ‘שלום עליכם’, שמבטא כל כך בעוצמה את קדושת היהדות, השבת והמשפחה זה נוגע בנימי הנפש הפנימיים ביותר.
אני אופטימי, כי ככל ששופטי העליון, היועמ”שית והפרקליטות מתבטאים באופן יותר ברור ונחרץ באנטי דמוקרטיות כנגד הלגיטימיות של בחירתו של העם, רוב העם מבין לאיזה תהום הידרדרה המערכת הזאת ועד כמה היא זקוקה לתיקון.
אני אופטימי, כי החרדה מכך שההורים יידעו מה קורה בתוך מערכת החינוך ובאיזה תכנים שוטפים את מוחם של ילדיהם ללא ידיעתם, מעידה על כך שברור לכולם שההורים נמצאים במקום בריא בהרבה ממהנדסי התודעה.
בגלל כל אלו אני אופטימי, אבל יותר מזה מאמין בריבונו של עולם גואל ישראל ובאחדותו של העם האהוב שלנו.
