התפטרתי מהקואליציה ומהממשלה בין השאר בגלל העוול הנורא שבתקצוב תלמודי התורה הלאומיים ובתי הספר לבנות.
בתמצית, העוול הוא שהורים לילדים בבתי הספר הללו משלמים 700-900 ₪ לחודש לכל תלמיד.
בפועל, משרד החינוך מתקצב את מוסדות החינוך הללו ב-60% פחות מכל מוסד חינוכי אחר בחינוך הרשמי, מכיון שההורים בחרו לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך שמתאימים להשקפת עולמם.
מדובר בציבור מאוד מסור, שבשנה וחצי האחרונות נושא בצורה יוצאת דופן בעול החשוב והיקר של המילואים ובמקביל נאלץ לשלם סכומים בלתי נתפשים עבור חינוך ילדיו.
מערכת החינוך של מדינת ישראל פועלת לאורך שנים רבות בסוג של גישה קומוניסטית, כאשר כל הילדים צריכים להיות תחת אחריות קומיסר החינוך, והוא זה שיקבע מה הם ילמדו, כיצד הם יתחנכו ומי הדמויות שיעשו זאת.
זו מערכת כופה ולא מערכת מאפשרת, כי להורים, שהאחריות על חינוך הילדים היא שלהם, אין אפשרות להשפיע על החינוך שילדיהם יקבלו בתוך המערכת.
את זה צריך לשנות.
האסכולה שהמדינה היא זו שאמורה לחנך את הילדים לפי מה שהיא מחליטה, זה לא חינוך, זו אינדוקטרינציה.
בתלמודי התורה התורניים-לאומיים ובבתי הספר לבנות, מחנכים את הילדים לציונות על מלא מלא. הם מחונכים לשירות ומסירות למען עם ישראל ומדינתו. אבל ההורים לא מוכנים בשום פנים ואופן שפקידים כאלה ואחרים במשרד החינוך יחליטו עבורם מי יחנך את ילדיהם ולאלו ערכים.
מה עושה בתגובה הקומיסר?
משתמש בכלים שיש לו, ומפלה באופן חריף את אותם הורים, רובם ככולם משרתי מילואים פעילים, שנאלצים לשלם סכומים בלתי נתפסים מדי חודש על חינוך ילדיהם, לעומת שאר ההורים שנהנים מחינוך חינם.
אנחנו עומדים בשלהי חג החירות.
מכיון שאנחנו לא נמצאים בברית המועצות, להורים חייבת להיות החירות המלאה לבחור את החינוך הנכון בעיניהם לילדיהם, מבלי שנציגי קומיסר החינוך יפעילו כנגדם סנקציות ואפליה תקציבית.
בעזרת השם, נפעל להחזיר להורים את החירות הזאת, ואני מבטיח שהעוול הנורא יתוקן במהרה.
שום תואר ותפקיד לא יזיזו אותי מהמטרה הזאת.
