אני בעד ועדת חקירה ובהקדם. לפני שבוע וחצי נמנע פיגוע משולב כבד בבת ים ובחולון, והגיע הזמן שנתייחס אליו, לא כפיגוע שנמנע בנס, אלא כפיגוע שקרה. לא רק בגלל שמבחינת כוונת המחבלים המרצחים אין הבדל אם הפיגוע הצליח או נכשל, אלא כדי שנדע כיצד למנוע את הפיגועים הבאים.
מה היה קורה אם הפיגוע המשולב הזה לא היה נמנע? לשם המחשה, נניח שבפיגוע שנמנע התפוצצו חמישה אוטובוסים, נהרגו עשרות אנשים ונפצעו רבים נוספים באוטובוסים ומסביב להם. על אירוע עם תוצאות בסדר גודל שכזה לו היה קורה, הייתה עולה מן הסתם הדרישה להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה כלשהי.
אבל מה היא הייתה בודקת – רק את האירוע הנקודתי או גם את שורשי המחדל כמובן, שמן הראוי היה לבדוק גם את העברת חומרי הנפץ, כניסת השב”חים, ההתראות המודיעיניות שלא היו ואת התפיסות והקונספציות שהובילו למחדל הנקודתי בכלל הגופים שיש להם נגיעה לעניין, מהמשטרה והשב”כ ועד לפרקליטות ובג”ץ.
כאשר אנחנו מגיבים רק לפיגועים שהצליחו ומתייחסים רק לנסיבות הקרובות שהובילו אליהן, אנחנו מפספסים שוב ושוב בגדול. אנחנו חייבים להתחיל להתייחס לניסיונות פגיעה בנו כאל אירועים שהתרחשו, ולחקור ולבדוק לעומק בכל אירוע שכזה את כל התהליכים שהובילו אליו.
לו היינו למשל חוקרים לעומק את התהליכים שהובילו לאירועים כמו רציחתו של בראל חדריה שמואלי הי”ד או כמו ההפגנות על גדר הרצועה, כנראה היינו היום במקום אחר, כי היינו מבינים לאן התהליכים מובילים, מה מגמותיהם של אויבינו, ומה אנחנו צריכים לעשות כדי למנוע מהם את זממם. לכן אני תומך בהקמת ועדת חקירה עכשיו, שתבדוק מה התהליכים שהובילו לפיגוע שנמנע בנס. ויפה שעה אחת קודם. לפני שנשלם שוב בדם.
