כאשר עם ישראל יצא ממצרים, הוא הותקף ע”י עמלק.
ללא סיבה.
רק בשל השנאה התהומית של עמלק לעם ישראל ולכל מה שהוא מייצג.
מיד לאחר המלחמה עם עמלק והציווי למחות את זכרם, מגיע יתרו כהן מדין חותן משה, שבוחר להידבק בעם ישראל, מתוך הכרה של ערכם ושל ההשגחה האלוקית שמלווה ומובילה אותם.
שני הקצוות של ההתייחסות של אומות העולם כלפי עם ישראל.
מאות שנים לאחר מכן, כאשר שאול מלך ישראל יוצא לממש את הציווי להכרית את זרעו של עמלק, הוא פונה אל הקיני, צאצאיו של יתרו, במטרה לנתק אותם מהעמלקים, כדי שלא ייפגעו במלחמה, וזאת בשל החסד שהם עשו עם ישראל בצאתם ממצרים.
גם בתהליך שיבת ציון שבו אנחנו נמצאים, מופיעים שני הקצוות הללו.
מצד אחד, מופיע עמלק המודרני בדמותו של הצורר הנאצי ובמקביל האויב הערבי שמשתף איתו פעולה, החל מהמופתי הניאו-נאצי, שעשה ככל שיכל במטרה לסייע לנאצים לממש את שאיפתם לחסל את העם היהודי, ועד לאיסלאמו-נאצים מעזה, שביקשו בשמחת תורה להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים,וגם הדרוזים, וגם הלא-יהודים הנוספים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד.
ומצד שני, העדה הדרוזית בישראל, זו שבמסורת שלה יש מקום נכבד ביותר ליתרו, ושבחרה לקשור את גורלה עם העם היהודי ומדינתו, עד כדי הקרבה ומסירות מופלאים, שבאו לידי ביטוי כואב ביותר בבתי הקברות.
ברית דמים.
בתווך נמצאים כל עמי העולם, שבוחרים היכן להתמקם על הסקאלה שבין עמלק המקורי והמודרני לבין משפחת יתרו והעדה הדרוזית.
מדינת ישראל קמה כמדינה יהודית וכמדינתו של העם היהודי.
ודווקא משום כך, ולא למרות זאת, אנחנו חייבים למצות את כל הדרכים שבהן תבוא לידי ביטוי ההכרה בַּערך של ברית הדמים הזאת ושל נאמנותה ומסירותה של העדה הדרוזית למדינת ישראל ולכל מה שהיא מייצגת, גם בתור הבית של העדה הדרוזית.
מי שנושאים איתנו בנטל לאורך שנות קיומה של המדינה, צריכים לקבל את הזכויות במלואן.
אומות העולם יכירו וידעו מהו יחסנו הנחרץ, התקיף והנחוש לנציגי הרשעה והרוע שקמים עלינו להשמידנו, ומהי הכרת הטוב שאנו מתנהגים על פיה כלפי מי ששותפים איתנו כתף אל כתף ובזכות קונים את זכויותיהם.
ובע”ה תתקיים בשני הקצוות הללו של עמי העולם ברכתו של יצחק אבינו ליעקב:
“אֹרְרֶיךָ אָרוּר” כלפי האיסלאמו-נאצים וכלפי עמלק, “וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ” כלפי יתרו ומשפחתו והעדה הדרוזית פה בישראל.
ברוכים תהיו העדה הדרוזית
