במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות הנשיא הנבחר טראמפ דיבר בצורה מאוד ברורה ונחרצת על הטרלול הפרוגרסיבי.
הוא התחייב לקדם, ואני מצטט: “חינוך חיובי על המשפחה הגרעינית, תפקידי אב ואם, וחידוד השוני והייחודיות של גברים ונשים במקום לטשטש אותם”. סוף ציטוט.
הוא אמר שיבקש מהקונגרס לאסור בחוק כל מימון פדרלי של טיפולים שכביכול משנים את מינו של אדם.
הוא הבטיח שלא יתאפשר למורים להציע לילדים את האפשרות שיכול להיות שהם לכודים בגוף הלא נכון.
והוא הודיע שלא יאפשר לגברים להתחרות בספורט נשים, ולא משנה איזה טיפולים הם עברו או איך הם מכנים את עצמם.
בשבוע שעבר, הציבור האמריקאי אמר את דברו בצורה מאוד ברורה, וכפי שנאמר אתמול בכאן 11, על פי כתבה בניו-יורק טיימס, זה היה אחד מהנושאים המרכזיים שהכריעו את מערכת הבחירות.
בימים האחרונים נבחרה לתפקיד יושב ראש המפלגה השמרנית בבריטניה אישה בשם קמי ביידנוק.
וגם היא לא מתבלבלת מהטירוף הפרוגרסיבי.
היא מתנגדת לכך שגברים, גם אם עשו ניתוחים, ישתמשו בשירותי נשים.
ברור לה שההתייחסות של החברה למינו של אדם לא אמורה להיות לפי מה שהוא מגדיר את עצמו, אלא לפי איך שהוא נולד.
והיא לא מוכנה לכך שצוותי ההוראה יעלימו מההורים את מה שקורה עם הילדים שלהם בבתי הספר.
ואגב, היא גם תומכת ישראל מאוד מובהקת, ולדבריה היא מוצאת בנו בהירות מוסרית שחסרה בחלקים רבים כל כך של העולם.
ואיפה אנחנו במדינת ישראל?
מה עם עצירת הטירוף הפרוגרסיבי כאן אצלנו במערכות הציבוריות?
מתי יגיע הריפוי להפיכה הפרוגרסיבית של ממשלת בנט ולפיד?
אני מציע להתחיל מהריפוי של משרד החינוך מהיוזמות הפרוגרסיביות של שרת החינוך הקודמת שאשא-ביטון, יוזמות שמטרתן הייתה לשטוף את מוחם של הילדים בתכנים שמנוגדים לתפיסות העולם של רוב ההורים ולאמונותיהם.
הגיע הזמן להחזיר למשרד החינוך את היהדות, המסורת והציונות, וכבסיס לכל, את ערכי המשפחה.
