ח”כ אבי מעוז יו”ר מפלגת נעם השיב לטענת יועמ”ש אוניברסיטת בן גוריון כי האקדמיה ללשון עברית לא מתנגדת לנקודה המגדרית, וציטט את התנגדויות האקדמיה לשימוש בה. טענת יועמ”ש האוניברסיטה נשלחה בתגובה לבקשת ח”כ מעוז להפסיק את השימוש בנקודה המגדרית במיילים הנשלחים מהאוניברסיטה.
לפני כשבועיים שלח ח”כ מעוז מכתב לפרופסור דניאל חיימוביץ’ נשיא אוניברסיטת בן גוריון, בבקשה להפסיק את הפגיעה בשפה העברית באמצעות שימוש בנקודה המגדרית במיילים הנשלחים מהאוניברסיטה.
בפנייתו פירט ח”כ מעוז כי “הנקודה המדוברת הינה תופעה חדשה, שבאה לעולם מתוך מגמה להחליף את הלוכסן. בעוד הלוכסן, המקובל בשימוש מזה שנים רבות, מציין בשפה המקובלת שתי אפשרויות, מטרת הנקודה היא להביא לידי ביטוי את כל המרחב ‘המגדרי’ שבין האיש והאישה”.
עוד הוסיף ח”כ מעוז כי מקור הנקודה המגדרית הוא אג’נדות רדיקליות “ששמו לעצמן למטרה לטשטש את ההבדלים שבין גברים לנשים, מתוך תפיסה פוסטמודרנית אשר רואה לעצמה למצווה לטשטש ואף לבער מן העולם את הזהויות המקובלות מדורי דורות בעם ישראל ובחברה האנושית – הזהות האישית, המשפחתית, הדתית והלאומית.. מדובר בניסיון לעצב מחדש תודעה ציבורית על ידי שימוש בשינויי שפה ולשון ויציאת ‘שיח חדש’.
ח”כ מעוז סיים את מכתבו באמירה כי הוא בטוח שהדבר נעשה בתום לב, וביקש מנשיא האוניברסיטה לתקן בהקדם את אותם מיילים ולחזור לשימוש בעברית תקנית “השפה בה חזר עם ישראל לשתמש כחלק מתחייתו הלאומית”.
אלא, שהיועצת המשפטית של אוניברסיטת בן גוריון תמר מונד השיבה בתגובה כי אין כל בעיה בשימוש בנקודה המגדרית, וחיזקה את דבריה בציטוטים של האקדמיה ללשון עברית. בתשובתה כתבה מונד כי האקדמיה ללשון עברית הצהירה “שבעניין הנידון אין לה מה לקבוע”, קראה למצוא את הדרכים להביע שוויון מגדרי, והתייחסותה (של האקדמיה) ללוכסן ולנקודה “חד היא”.
אולם טענותיה של יועמ”ש בן גוריון לא תואמות להתייחסות האקדמיה ללשון עברית לשימוש בנקודה המגדרית. ח”כ מעוז הגיב לתשובת היועמ”ש והסביר כי בחוות הדעת אותה צירפה היועמ”ש כסימוכין לטענותיה “ישנן אמירות מאוד ברורות של האקדמיה ללשון עברית באשר לסוגים השונים של הפגיעה בשפה העברית”.
ח”כ מעוז ציטט מתוך חוות הדעת המדוברת כי “אין זה תפקידה (של האקדמיה) להכשיר צורות המנוגדות למבנה הלשון או משנות את דקדוקה”, “הכנסת נקודות או לוכסנים בתוך המילה אינה לפי כללי הכתיבה של העברית, והיא מביאה לצורות מסורבלות המקשות את הקריאה ויוצרות פעמים רבות צורות לשון מטעות..”.
עוד ציטט ח”כ מעוז את האקדמיה “אנו ממליצים למצוא את הדרכים להבעת שוויון מגדרי ולביטוי נוכחות הנשים במסגרת התקן המקובל של השפה העברית וכלליה..”.
ח”כ מעוז הסביר ליועמ”ש כי חוות הדעת של האקדמיה מציעה דרכים חלופיות שונות, העומדות בכללי הלשון העברית, עבור אלו הסבורים כי יש צורך לשנות את המצב הקיים. הדרכים כוללות הכפלת צורות, טפסים נפרדים, לשון רבים ועוד. “נראה מכל המצוטט הנ”ל שהשימוש שנעשה בפרסומי האוניברסיטה בנקודה המדוברת הינו מנוגד לכללי הלשון המקובלים ואינו אלא עיוות השפה העברית לשם קידום אג’נדות ליברליות מסוימות”, סיכם ח”כ מעוז.
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
