אנו צריכים ללמוד מקהילת ביתא ישראל מהי דבקות בעם ישראל וכיצד לשמור על הזהות היהודית

ח”כ אבי מעוז בדברים על חג הסיגד, על ההתמסרות של בני הקהילה האתיופית לעלות לארץ ולחיות בה כיהודים, ועל הזהירות הנדרשת מפני הבאת גוים לארצנו.

הנאום המלא:

אדוני היו”ר, כנסת נכבדה.

אני רוצה לפתוח בדברים שכתבה לפני מספר ימים מישהי בשם הודיה מקונן לאשת התקשורת סיון רהב-מאיר:

“שמי הודיה מקונן. מחר חג הסיגד, ואני רוצה להציע לכם לא לפספס אותו. אני מניחה שבשבילכם זה פשוט היום הזה שבו עולי אתיופיה עולים לירושלים עם המטריות והבגדים המסורתיים והמאכלים של העדה, אבל זה הרבה יותר מזה.

הסיגד הוא בשורה. סיגד מלשון סגידה, השתחוות. על שם הכיסופים שלנו במשך אלפי שנים לארץ ישראל, שהיא המקום לחיות את הזהות היהודית במלואה. מתי לאחרונה עצרנו וחשבנו על המילים ‘היינו כחולמים’? מתי הקדשנו יום שלם לחשוב על הקשר שלנו עם אלוקים ועם הארץ? מתי חשבנו על הגעגועים של כל הדורות לירושלים? הסיגד נקבע בדיוק 50 יום אחרי יום הכיפורים. זוהי תזכורת לכולנו שעברו 50 ימים מהיום הקדוש, והנה קיבלנו יום להתבוננות, לחידוש הברית, לחידוש הבחירה. כן, גם אחרי שכבר הגענו לארץ, ואולי אפילו בעיקר אחרי שהגענו לארץ. כי כשנוח, עלולים לשכוח. לכן חשוב לבדוק לא רק איפה אנחנו נמצאים, אלא איפה הנפש שלנו נמצאת.”

אדוני היו”ר, אני מזדהה לחלוטין עם דברים אלה של הודיה.

קהילת ‘ביתא ישראל’ ששמרה על זהותה במשך מאות ואלפי שנים, הינה מופת וסמל בדבקותה ביהדות ובמסירותה למימוש כיסופי הגאולה. הזהירות מההתערבות בין הגויים שסבבו אותם, והניסיונות החוזרים ונשנים לעלות לארץ, גם במחיר אובדן חיים של רבים, צריכים להוות סמל ודוגמה לעם היושב בציון, ומן הראוי שילדי ישראל במערכת החינוך של המדינה היהודית, יתוודעו למורשת המפוארת של קהילה זו.

השבוע חשף העיתונאי מיכאל האוזר-טוב בעיתון הארץ, שבמבצע שהחל להתגלגל עוד בימי הממשלה הקודמת ויצא אל הפועל בממשלה הנוכחית, הובאו ארצה, בשיתוף אנשי כוחות הביטחון של מדינת ישראל, 61 אזרחי אתיופיה, בטענה שהם בעלי שורשים יהודיים ונמצאים בסכנת חיים. כאשר אנשי משרד הפנים ורשות האוכלוסין החלו לבדוק בארץ את אותם אנשים התברר, שלרובם המוחלט אין שום שורשים יהודיים, שהם כלל לא היו בסכנה כלשהי, ושמי שגיבש את אותה רשימה הוא אזרח ישראלי, יוצא אתיופיה, שביקש להביא את קרוביו ומקורביו, ובהם את גרושתו הנוצריה ובעלה הנוצרי יחד עם ילדיהם, וכאלה שעבדו באתיופיה בעסקיו. אתמול דווח כי ראש ממשלת אתיופיה זעם בשיחה עם ראש הממשלה בנט על כך שבתוך הקבוצה היו גם קצינים שהשתתפו בטבח אזרחים.

הסיפור הזה מלמד אותנו עד כמה אנחנו חייבים להישמר כאשר אנחנו מבקשים להשיב את אחינו הנידחים מקצוות תבל.

דווקא כדי שלא יוטל חלילה כתם על כל קהילת יוצאי אתיופיה, ולמען השמירה על ייחוסם ומעמדם של אחינו שגרים עימנו כאן, אנחנו חייבים לבחון היטב כל בקשה לעלות ארצה, בכדי לוודא שאכן מדובר במי שמגיע להם ולא במי שמבקשים ליהנות מהחיים במדינת מפותחת ומתקדמת כמו מדינת ישראל.

נלמד מקהילת ‘ביתא ישראל’ מהי דבקות בעם ישראל, מהי אהבת היהדות ומהי שמירה על הלאום היהודי. זוהי חובתנו כלפי אחינו יוצאי אתיופיה. וזוהי חובתנו כלפי השמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית.

אני רוצה לאחל, אמנם באיחור של כמה ימים, חג סיגד שמח, לקהילה ולכל אזרחי ישראל.

_{צילום תמונה ראשית: שארטרסטוק}